בזמן שמתקני הכליאה עדיין מאכלסים את מרצחי הטבח, מתקבלת החלטה דרמטית ושנויה במחלוקת בדרגים הגבוהים. יחידת "כוח 100", שהוקמה במיוחד במטרה לאבטח ולשמור על מחבלי הנוח'בה, תפורק ותיסגר לחלוטין כבר בתחילת החודש הקרוב. הצעד חסר התקדים מעורר תרעומת אדירה בקרב הלוחמים ומציף מחדש את משקעי העבר והטלטלה הציבורית שליוותה את פעילות המתקן.
הדיווח ב"חדשות 14", מגלה כי המהלך התקבל בניגוד מוחלט לעמדתו המקצועית של מפקד היחידה, רס"ן במיל' צ'. הקצין הבכיר לא חסך בביקורת קשה והביע חשש כבד מאוד מפני ההשלכות הביטחוניות של פירוק הכוח, כאשר הוא מגדיר את המהלך כ"אסון מקצועי וסכנת נפשות".
בהודעה מיוחדת וכואבת ששיגר הערב רס"ן במיל' צ' ללוחמיו, ואשר תוכנה פורסם בחדשות 14, הוא שיתף אותם בהחלטה המקוממת וכתב: "לצערי ובניגוד לעמדתי הוחלט שאין צורך מבצעי בכוח התערבות במתקן". מפקד היחידה הסביר כי הנימוק הרשמי שניתן לסגירה נשען על "צמצום כמות המחבלים שמוחזקים במתקן, ובהעדר הבנה של האיום".
המפקד בחר להעלות על נס את עוז רוחם של אנשיו, שעמדו בחזית מול האויב האכזרי ביותר שידעה המדינה, והזכיר להם את רגעי המבחן בשטח: "אתם ואני יודעים איך הייתם חומה בצורה בין האויב לבין חיילי וחיילות מ.צ. בכמה אירועים הגנתם בגופכם נכנסתם לתוך הסכנה ללא מורא ופחד, דאגתם בשגרה שכל מחבל יפחד מחיילי צה"ל ולא יעז להרים את הראש". הוא הוסיף בהתרגשות וקבע כי בפעילותם המורכבת, הלוחמים "הרמתם את קרן עם ישראל אל מול המחבלים העלובים האלה".
בהמשך המכתב, עבר רס"ן במיל' צ' למתקפה חריפה ונוקבת נגד הפיקוד הבכיר ביותר בצבא, תוך שהוא מתייחס לפרשת המעצרים המהדהדת שקרעה את החברה הישראלית. "לצערי נדמה לפעמים שיש אנשים שלא למדו דבר מה-7/10", הטיח הקצין. הוא הגדיר את מסכת החקירות וההאשמות נגד אנשיו כ"עלילת דם" שחוו הלוחמים מצד המפקדים הבכירים, והצהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "הקרב לא נגמר עד שלא ימצו את הדין מולם – גם פיטורי הפצ"רית אינם מספקים".
לצד תחושות הגאווה על הזכות לפקד על היחידה, ביטא המפקד צער עמוק ותסכול על כך שמאמציו לשנות את רוע הגזירה מול המערכת לא צלחו. בדבריו פנה ישירות אל פקודיו שחוו את מעצר המשטרה הצבאית בשדה תימן: "מבקש סליחה מהלוחמים שנעצרו שלא היינו שם מספיק בשבילם. שלא הצלחתי כמפקד להוציא אותם מהעוול. מתנצל בשם כל מפקדי צהל על העוול ועל כך שצה"ל ואף אלוף עדיין לא התנצל על העוול".
את המסר המהדהד והסוער ללוחמיו בחר מפקד היחידה לחתום בטקסט מקראי טעון ורב-משמעות מתוך מגילת אסתר: "כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות". הוא חתם את דברי הפרידה בקריאות המלחמה: "עם ישראל חי – עד הניצחון המוחלט" ו"ורדפו מכם חמישה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו אויביכם לפניכם לחרב".
