בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל פה אחד עתירה מכרעת נגד המדיניות הגורפת שאסרה על ביקורים של ארגון הצלב האדום הבינלאומי אצל אסירים ביטחוניים המוחזקים במתקני שירות בתי הסוהר וצה"ל, ועל מסירת מידע בעניינם. מדיניות זו הונהגה לאחר פרוץ המלחמה ביום 7 באוקטובר 2023 ונמשכה מאז, גם לאחר חזרתם של כלל החטופים שהוחזקו ברצועת עזה.
פסק הדין העיקרי נכתב על-ידי השופטת דפנה ברק-ארז, שהסבירה כי הממשלה לא הציגה תשתית משפטית למדיניות זו, חרף ההתדיינויות הממושכת וההזדמנויות הרבות מספר שניתנו לה לנמק את עמדתה באופן סדור ולבססה בדין, כמו גם לעדכן אותה בהתחשב בשינוי הנסיבות. זאת בפרט, בהינתן שהשיקול המרכזי למדיניות נגע לחזרת אחרון החטופים מרצועת עזה, אך לא הוצג שום טעם קונקרטי אחר תחתיו.
על פי הודעת הרשות השופטת, השופטת ברק-ארז בחנה לעומק את דברי החקיקה הרלוונטיים במשפט הישראלי, כמו גם את הוראות הדין מן המשפט הבינלאומי, והצביעה על כך שאין בהם בסיס חוקי להחלטה שהתקבלה. בסיכומו של דבר נקבע כי המדיניות שהונהגה עומדת בניגוד לדין הקיים, ולפיכך – דינה להתבטל.
אל פסק הדין והתוצאה המשפטית הצטרף גם המשנה לנשיא נועם סולברג. השופט ה"שמרן" הצטרף לתוצאה זו "בהתחשב בקושי ליישב את המדיניות שננקטה עם הוראות הדין הרלוונטיות מן המשפט הפנימי, אותן בחרה המדינה שלא לשנות או לבטל, ובהינתן שהמדינה לא הציגה תשתית חוקית כלשהי להחלטות שהתקבלו, חרף ההזדמנויות הרבות שניתנו לה לשם כך". לשיטתו של השופט סולברג, די בכך כדי להניח בסיס לפסק הדין, ומטעם זה אין צורך לפנות למשפט הבינלאומי, או להביע עמדה באשר לדין הראוי בסוגיה שעל הפרק.
נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הסכים אף הוא עם פסק דינה של השופטת ברק-ארז, וכן הצטרף לחלוטין להערותיו של המשנה לנשיא סולברג בכל הנוגע להזדמנויות הרבות שלא נוצלו מצד המדינה להבהרת עמדתה המשפטית לאורך ההליך. מן הבדיקה באתרי החדשות עולה כי לא פורסמו בשלב זה פרטים רשמיים נוספים מעבר לתוכן פסק הדין המלא כפי שניתן בהחלטת השופטים המשותפת.
השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אמר בתגובה: "החלטה מבישה של שופטים מנותקים, שיושבים במגדל השן וממשיכים לדאוג למחבלים בזמן שאזרחי ישראל משלמים את מחיר הטרור. כל החלטה כזו מזכירה מחדש למה מערכת המשפט זקוקה לשינוי עמוק. רפורמה עכשיו!"
