דוח חריף שמפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה היוצא, מתניהו אנגלמן, חושף תמונה עגומה של היעדר מוכנות בדרגים הגבוהים ביותר בישראל. ממצאי הדוח מצביעים על כך שהקבינט המדיני-ביטחוני לא קיים דיונים ייעודיים בנושא איומי סייבר במשך כעשור, ובמשך שש השנים שקדמו למלחמת חרבות ברזל, לא תורגל תרחיש סייבר לאומי.
הדוח, חושף מחדל משמעותי נוסף בניהול המלחמה: צה"ל ושב"ס לא ביצעו היערכות מוקדמת לכליאת לוחמי אויב בטווח ארוך. כתוצאה מהיעדר אומדן מספרי ומחסור בתשתיות כליאה, נוצר עומס כבד שהקשה על פעילות השב"כ וסיכן את סגל השב"ס. המבקר מציין כי כשלים אלו הובילו לשחרורם של מנהל בית החולים שיפא ו-18 עצורים נוספים, מבלי שראש הממשלה עודכן על כך בזמן אמת – מציאות שהמבקר מגדיר כחמורה במיוחד נוכח העובדה שחטופים ישראלים מוחזקים באותו זמן בעזה.
זעם רב עולה מהדוח גם בנוגע למיצוי הדין עם מבצעי הטבח. לפי הממצאים, עד למועד סיום הביקורת, אף מחבל שהשתתף בטבח השבעה באוקטובר לא הועמד לדין על פשעיו. המבקר מדגיש כי מדובר בכישלון משפטי, מוסרי וציבורי, שכן הגשת כתבי אישום נגד מחבלי חמאס חיונית לצורך עשיית צדק עם הקורבנות.
בתחום הטכנולוגי, אנגלמן מזהיר מפני "פרדוקס החדשנות": למרות מעמדה של ישראל כמעצמת הייטק, מרבית הגופים הממשלתיים נותרו מאחור. הדוח מצא כי ב-58% מהגופים הציבוריים אין תקציב ייעודי לבינה מלאכותית, וב-86% מהם חסרות מערכות קבלת החלטות אוטונומיות. בנוסף, נחשפו ליקויים באבטחת המידע בבית הנשיא, שם מידע רגיש על כ-100,000 מבקשי חנינה אינו מוגן באופן הולם, דבר המעמיד את המוסד בסיכון בעיקר בעתות מלחמה.
המבקר סיכם את ממצאיו באזהרה חמורה למקבלי ההחלטות, וקבע כי הליקויים שנחשפו נוגעים ליסודות החוסן הלאומי וביטחון המדינה. לדבריו, על הדרג המדיני ומערך הסייבר הלאומי לפעול מיידית לתיקון הפערים ולגיבוש תוכנית פעולה לאומית מקיפה שתגן על המשק מפני האיומים המתגברים.
בתגובה לטענות הקשות בדוח, מסר דובר צה"ל כי "שירות בתי הסוהר הוגדר על ידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי, ובהתאם לכך הוא נושא באחריות המלאה על כליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים". בצה"ל מדגישים כי "בניגוד לנטען בדו"ח, צה״ל נדרש בפקודות הצבא ובאמנה שגובשה יחד עם שירות בתי הסוהר להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד, ובשום שלב לא קיבל הנחייה אחרת".
עוד נמסר מצה"ל כי "למרות שהתחום אינו מצוי באחריותו, על רקע היקף העצורים חסר התקדים עם פרוץ המלחמה ומצוקת מקומות הכליאה בשב״ס, צה״ל השקיע משאבים רבים בהקצאת כוח אדם ייעודי לכליאה ובהקמת תשתיות כליאה". בצה"ל מבהירים כי המתקנים שהוקמו נועדו למיון וחקירות ראשוניות, אך בשל הפער ביכולות של שב"ס, נאלצו לשמש לכליאה ממושכת.
בנוגע לשחרור המחבלים השנוי במחלוקת ממתקן שדה תימן, נמסר מצה"ל כי "השחרור בוצע לאחר סדרת דיונים במל״ל בהשתתפות כלל הגורמים הרלוונטיים. רשימת הכלואים גובשה על ידי השב״כ".
