אחרי הפסקה קצרה, תוכנית המוזיקה של אתר "המחדש" חוזרת למסך. השבוע התארח אצלנו הזמר והיוצר יצחק בן ארזה, שהגיע היישר מהדפוס עם אלבום הבכורה החדש שלו.
לא מצליחים להיכנס? נסו כאן
בשיחה כנה וחשופה הוא מספר על הדרך המוזיקלית שהחלה בנגינה ביתית ובבית כנסת קטן: "התחלתי לאהוב מוזיקה כנראה מגיל צעיר מאוד, גיל ילד קטן. כשהתחלתי בהתחלה, ניגנתי על אורגנית. קנו לאחותי איזה אורגנית, אחותי הגדולה, קנו לה, ואני איכשהו הייתי מנגן עליה, ואיכשהו היא עזבה את זה ואני נשארתי עם זה".
את החיבור העמוק לשירה הוא זוקף לזכות הבית: "אבא שלי תמיד היה, מסעודות שבת. תמיד שרנו קרליבך". בתחילה כשהחל לנגן, הוא עשה זאת ב"בית כנסת של 15 אנשים". המעבר לקריירה מקצועית התרחש רק לאחר שהקים את ביתו: "זה קורה אחרי החתונה. כשקודם לכן הייתי מנגן כבר בישיבה עם חברים וכזה, הופעתי אולי פעם, פעמיים בתשלום כמה שקלים".
ההצלחה הפנומנלית של מחרוזות השבת, שהפכו לפס הקול של אלפי בתים, הגיעה כהפתעה מוחלטת עבורו: "לא חשבתי יותר מדי, אתה יודע, אתה מתגלגל, אתה לא יודע בדיוק לאיפה הדברים יובילו". בן ארזה מודה שהוא מקפיד מאוד על איכות היצירה והבחירות האמנותיות: "אני די קפדן, זאת אומרת, מאוד קשה לי, אנשים, הדבר הכי קשה במחרוזת שאני מציע במחרוזת זה איזה שירים נכנסים שם".
תהליך העבודה על האלבום היה אינטנסיבי וכלל ליווי של השמות הבולטים בתעשייה: "חוץ מאלי קליין ואיצי ברי שעשו באמת את ההפקה… הם השקיעו בזה המון. ממש השקיעו את הנשמה, ואני חושב, לטעמי, באמת הם שירתו את השיר". בן ארזה מסתייג מהתיוג שלו כזמר קומזיצים גרידא: "יש קומזיצר, לפעמים, כאילו, כמו שאומרים קומזיצר… זו קצת מילה, כאילו, זמר פחות. כאילו, הוא לא זמר, הוא רק קומזיצר. זה מבחינתי טעות".
הוא משתף בכנות מפתיעה על הפער שהוא מרגיש מול הקהל המושפע משיריו: "סיפורים באמת מרגשים, שאני כאילו בעצמי מתרגש מהם, שאני שומע… אנשים שאומרים לי, תשמע, אני חוזר עם השיר שלך בתשובה… ולי זה קשה לפעמים לשמוע את זה, כי אני לא הייתי שם".
על העתיד הוא מעדיף להישאר צנוע: "אין לי יעד שאני מציב. לא, ממש לא. אני מתגלגל. בגדול אני מתגלגל, אבל יש לי המון מחשבות, אני לא חי את הרגע. הלוואי והייתי חי את הרגע, אבל אני לא שם".
