אלוף במיל' אמיר ברעם, מנכ"ל משרד הביטחון, הציב הבוקר (רביעי) תמרור אזהרה בוהק בכל הנוגע ליכולותיה הביטחוניות של ישראל. בדברים שנשא בכנס הרצליה, הדגיש ברעם כי ללא שינוי בהתנהלות הממשלתית, המדינה ניצבת בפני סכנה אסטרטגית משמעותית.
ברעם תקף בחריפות את אגף התקציבים במשרד האוצר. לדבריו, "אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית 'אירוע חשבונאי חולף', ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו על בניין כוח ארוך טווח". הוא הוסיף כי "בניין הכוח ארוך הטווח של מדינת ישראל נמצא בפיגור מסוכן. אם נמשיך לנהוג כך כמדינה – הסיכון למוכנותה הביטחונית המותאמת של מדינת ישראל יהפוך לגדול ביותר".
ברעם חשף כי נאלץ לנקוט בצעדים דרסטיים כדי לשמור על רציפות האספקה הביטחונית: "בשנה האחרונה נאלצתי כמנכ"ל להפעיל את כל סמכויות החירום, גם בהיעדר גיבוי תקציבי. ׳תקפנו׳ צווארי בקבוק, ביצענו רכש קריטי חוצה יבשות של חומרי גלם, חתמנו על עסקאות ייצוא שהרחיבו קווי ייצור מקומיים, וגייסנו כוח אדם ייעודי לתעשיות. הודות לפעולות החירום הללו, שנקטנו בזמן אמת, לישראל יש היום מלאי חיצים, קלע דוד וכיפת ברזל שהולך וגדל תוך כדי לחימה. אבל המלאכה לא תמה".
לדברי מנכ"ל משרד הביטחון, הסחבת הבירוקרטית בתוכנית העשור של צה"ל, הנאמדת ב-350 מיליארד שקלים, מעמידה את ישראל בעמדת נחיתות מול האיום האיראני. "אגף התקציבים באוצר, שרואה במשמעויות של המציאות המלחמתית 'אירוע חשבונאי חולף', ממסמס את יכולת הממשלה לממש החלטות שכבר התקבלו על בניין כוח ארוך טווח, בזמן שהאויב האיראני צפוי להשקיע במחצית השנייה של 2026 סכומי עתק בבניין יכולות, המשתווה לתוכנית העשור שלנו כולה", אזהיר ברעם.
בסוגיית השותפות האסטרטגית עם ארה"ב, קרא ברעם להימנע מניתוחים פשטניים. הוא ציין כי "ההבדל בינינו אינו בהבנת האיום, אלא בסדרי העדיפויות: עבורנו איראן היא איום קיומי; עבור ארה"ב היא אתגר אזורי, כרוני – בעוד שסין והזירה האינדו-פסיפית הם אתגר הליבה. אנחנו חושבים טהרן – הם חושבים טאיוואן".
הוא סיכם את גישתו לממשל האמריקני: "כשארה"ב פועלת תחת תפיסת אמריקה ראשונה, השותפות שלנו לא יכולה להישען רק על ערכים משותפים, אלא גם על אינטרסים קרים: ישראל חזקה, עצמאית ויוזמת, המייצבת את המזרח התיכון, היא הנכס המאפשר לארה"ב להפנות משאבים לאסיה. זוהי התשתית להסכם השותפות הביטחונית (MOU) הבא שאנו מגבשים כעת. ההסכם יצטרך לייצר תועלות ביטחוניות, כלכליות ואסטרטגיות לשתי המדינות לשנים רבות".
