ערב שבת שלום לאחיי ואהוביי! אנחנו נמצאים ערב שבת פרשיות מטות מסעי.
פרשיות מטות ומסעי תמיד נופלות לפני חודש אב (לפעמים בר"ח אב עצמו, לפעמים בשבת מברכים). מסר יש כאן: קודם כל, היחידי בכל התורה כולה שנכתב במפורש יום פטירתו – זה אהרן הכהן, "בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ" (ל"ג, ל"ח) – א' אב. אז תמיד קוראים את זה סמוך לתאריך פטירתו של אהרן הכהן.
אבל יש כאן דבר נוסף, שמדבר לכל אחד מאיתנו: ננסה לדמות לעצמנו מה קרה בעם ישראל, כאשר נפטר אהרן הכהן. עד אז היה בעם ישראל מי שהיה מאחד את הלבבות, מי שהיה מחבר, מי שהיה משכין שלום. כאשר נסתלק אהרן, הבין כל אחד מעם ישראל, הבינה כל אחת מבנות ישראל – "אם אני לא אפעל בעצמי, לא יהיה שלום. מי שהיה פועל עד עכשיו את כל הפעולות האלה, איננו. עכשיו כל אחד ואחת מאיתנו, צריכים לפעול בזה. אנחנו צריכים לעבוד בעצמנו!".
ואת המסר הזה נתנה לנו התורה בימי בין המצרים. ערב חודש אב, שבו אנחנו מתאבלים על החרבן, נותנת לנו התורה את הכלים לדאוג לבניין, לאחד, לחבר, לדעת שזו חובת כל אחד ואחת מאיתנו.
ועוד, פרשת מסעי מביאה את מ"ב המסעות של עם ישראל. זה בא ללמד לעם ישראל: לא משנה כמה גלגולים תתגלגלו בגלות, אבל הקב"ה הוא מלווה את עם ישראל, הוא מלווה אותנו בעליות, בירידות, בהפגנות, בפוגרומים, ברחפנים. ממש על כל צעד ושעל.
כל המסעות כולם, הכל "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ" (ט', כ"ג). "וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם" (ל"ג, ב'). בסוף הקב"ה יוביל אותנו אל התקוה הנכספת, שתיגלה מלכותו עלינו מהרה ונשמע בקרוב ממש קול שופרו של משיח, מבשר לגאולנו: "בא זמן גאולתכם!". במהרה בימינו, אמן.
שבת שלום ומבורך!
