התסכול בממשל האמריקני סביב התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיע לשיאים חדשים בעקבות תחקיר מקיף שפורסם במגזין "ניו יורקר". מהתחקיר עולה כי למרות מערכת לחצים כבדה שהפעיל הבית הלבן, ישראל התעקשה לנהל את המערכה בעזה ובלבנון לפי שיקול דעתה הבלעדי תוך הותרת האמריקנים מאחור.
במאמר שפורסם במגזין "ניו יורקר", שוחחו בכירי הממשל לשעבר בהרחבה על האופן שבו ראש הממשלה התעלם מהדרישות האמריקניות להפסקת אש, להגבלת הלחימה ואף להתניית משלוחי נשק. גורמים מרכזיים בצוות של ביידן הודו בדיעבד כי מדיניות התמיכה הפומבית העיוורת בישראל יצרה סיכון מוסרי ואפשרה לממשלה בירושלים להרחיב את העימות לפי רצונה.
״אומר את זה בצורה הישרה ביותר: היינו צריכים להפעיל יותר לחץ על ישראל כדי שתנקוט גישה שונה״, הודה היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג׳ייק סאליבן, אחד מקולות מרכזיים בתחקיר שבו יועציו הקרובים של הנשיא לשעבר תוקפים את ממשלת נתניהו.
לפי העדויות, שורת דמויות מפתח בממשל ובראשן מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, מזכיר ההגנה לויד אוסטין, סגן היועץ לביטחון לאומי ג'ון פיינר וסאליבן עצמו – מצאו עצמם שוב ושוב מול שוקת שבורה מול נתניהו והשר רון דרמר. ההבטחות החוזרות ונשנות מצד ירושלים כי הלחימה תסתיים בתוך שבועיים בלבד הובילו לבסוף להתפרצות מצד בלינקן: ״אני לא רוצה לשמוע יותר את הביטוי 'עוד שבועיים'!״. בתגובה, כך נטען, דרמר הגיב בבדיחות דעת שישתמש מעתה במילה ״fortnight״. מילה נרדפת לשבועיים.
בשיחות סגורות הישווה מזכיר ההגנה את ההתנהלות הישראלית למהמר שלוקח סיכונים על חשבון קופת הבית, בעוד שבבית הלבן הרגישו תחושת השפלה עמוקה במיוחד לאחר חיסולו של חסן נסראללה בספטמבר 2024. הפעולה יצאה לפועל ללא כל התרעה מוקדמת, יומיים בלבד לאחר שארה״ב קראה בפומבי להפסקת אש באזור.
למרות הזעם הרב שהופעל בחדרי הדיונים הסגורים, הנשיא ביידן דחה בעקביות את כל ההצעות לעכב את משלוחי החימוש לישראל, מתוך תקווה תמידית שעסקה מתקרבת. התוצאה, לפי בכירי הממשל, הייתה מלכודת דיפלומטית שבה האמריקנים נאלצו בכל פעם מחדש לגבות את ישראל בזירה הבינלאומית, על אף שאיבדו שליטה מוחלטת על המהלכים בשטח.
