בית הדין העליון של תנועת הליכוד פרסם את הכרעתו בעתירות שהוגשו בנוגע לתקנון הבחירות, לקראת התכנסות ועידת התנועה. ההכרעה המרכזית בפסק הדין הייתה דחייתו של סעיף שהיה מעניק אפשרות לבטל לחלוטין את הבחירות המקדימות במקרה של מצב ביטחוני מורכב.
השופטים הבהירו בהחלטתם כי "אין מקום לפתוח מראש ולו פתח קטן לביטול הפריימריז", והוסיפו כי "אין זו דרכה של תנועת הליכוד. הליכוד איננה מפלגה של איש אחד והיא תאבד את חיותה אם תהיה כזו".
בפסיקתם קבעו הדיינים כי בחירת המועמדים באמצעות הקלפיות בפריימריז מהווה את דרך המלך של המפלגה. מאחר והתקנון הקיים מעניק כבר כיום לוועדת הבחירות את הסמכות לשנות את מועד ההצבעה מטעמים מיוחדים, מצב חירום עשוי להצדיק שינוי כזה, ולפיכך דחיית מועד הבחירות הינה האפשרות הראשונה והמועדפת על פני ביטולן. בבית הדין ציינו כי עצם האפשרות לפריצת מצב חירום היא תרחיש צפוי, גם אם העיתוי אינו ידוע מראש, ולכן מצופה ממנכ"ל התנועה להתייחס לכך מבעוד מועד במסגרת ההתקשרויות וההסכמים מול משכירי המקומות וספקי השירותים.
לצד זאת, הורה בית הדין לתנועה להיערך מראש גם לאפשרות של הצבעה אלקטרונית, במידה ונסיבות החירום לא יאפשרו הצבה ופתיחה של קלפיות פיזיות. אף שהחוקה הנוכחית אינה כוללת נהלים להצבעה ממוחשבת מסוג זה, נקבע בהחלטה כי חלופה זו עדיפה "אלף מונים" על פני מצב של אי קיום הצבעה כלל. חברי ההרכב הדגישו בדבריהם כי חובה על המפלגה למצות כל דרך אפשרית כדי להוציא את הפריימריז לפועל, וכי במידה וייווצר תרחיש בלתי צפוי לחלוטין, הנושא יובא להכרעת בית הדין. בנוסף, במסגרת אותה החלטה אושרו האפשרות לקדם מועמד שנבחר למקום משוריין, וכן הסמכות לשבץ מועמד מטעם סיעת 'הימין הממלכתי'.
בסיכום הדברים צוין בהחלטה כי חוקת התנועה מהווה חוזה משפטי מחייב בין המפלגה לכלל חבריה, כמו גם בין החברים לבין עצמם, ועל כן ביטול של הפריימריז נחשב להפרה בוטה של חוזה זה. מאחר שתרחיש של מצב חירום אינו בלתי צפוי מעצם טבעו, נקבע כי לא מתקיימים התנאים המשפטיים המאפשרים את החלת הגנת הסיכול לפי חוק החוזים.
