ועדת הבחירות המרכזית נערכת לקראת יום הבחירות מול מגוון תרחישים, בהם אפשרות לניסיונות השפעה זרים ואף שיבושים על רקע ביטחוני. ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עורך הדין דין ליבנה, התייחס בראיון לחדשות I24 אצל הפרשן לענייני משפט אבישי גרינצייג לאיומים האפשריים, ואמר כי מדובר בנושא שמעסיק את הוועדה.
ליבנה הסביר כי האיומים מצד גורמים זרים הם אתגר שאותו הוועדה מנהלת בשיתוף עם גורמי הביטחון. "אנחנו מטפלים בו ביחד עם רשויות הביטחון", אמר, "מדינת ישראל היא מדינה קטנה, לא רק מוקפת אויבים מקרוב, אלא גם מוקפת אויבים מרחוק. ויש לא מעט מדינות שמחפשות איך להשפיע עלינו ולהשפיע על גורלנו בעתיד. והדרך הכי טובה לעשות את זה היא להשפיע על הבחירות".
לדבריו, המטרה של גורמים עוינים היא לפגוע באמון הציבור במערכת הבחירות. "יש שחקנים שונים שהמטרה שלהם היא לפגוע ולפורר את הדמוקרטיה הישראלית, והדרך הכי קלה זה לזרוע חוסר אמון במוסדות, ובעיקר במוסד שעושה בחירות. אם לא יהיה אמון ויחשבו שמוסד הבחירות מזויף ולא תקין – אנשים לא ילכו להצביע ולא יאמינו במוסדות, ואנחנו מהר מאוד ניגרר לאנרכיה שתשרת את האויבים שלנו בקלות".
בהתייחסו לניסיונות השפעה על הבחירות, אמר כי קיימת הבחנה בין פעילות פוליטית לגיטימית לבין פגיעה בהליך עצמו. "עם זאת, לפעמים יש השפעה פסולה, שיכולה לבוא בשתי דרכים מרכזיות. דרך אחת היא על הבחירות עצמן, כלומר טענה שהקלפי שלך סגורה", הסביר.
לדבריו, ועדת הבחירות תספק לציבור מידע אמין בזמן אמת בנוגע לעבודת הקלפיות. "ועד הבחירות המרכזית תספק את המידע האמיתי לגבי אם קלפיות נסגרו, מתי לבוא ומתי לא – ומתי נרשם בלאגן בקלפי. תצרכו את המידע דרכנו", הדגיש, "בנוסף, נשתף פעולה עם הרשתות החברתיות שיפעלו להסרת תכנים בעייתיים באופן מהיר מאוד. אנחנו נודיע לציבור במידה ויועלו סרטונים כאלה".
על הטענה כי התערבות גורמים ממלכתיים ברשתות החברתיות עלולה לפגוע בחופש הביטוי, השיב ליבנה: "לא. יו"ר ועדת הבחירות לא מתערב במסרים של מפלגות. הוא מתערב באמצעי או בדרך. מותר למפלגות, לצערו אגב לשקר. הבעיה היא, כשאנחנו עוברים מאי-אמירת אמת בנוגע למסרים, למה אנחנו מתכננים לעשות, מה הצד השני מתכנן לעשות, לדברים שפוגעים בתהליך עצמו. הקלפי שסגורה למרות שהיא לא סגורה, המועמד פלוני התפטר או לא התפטר, דברים כאלה".
ליבנה הוסיף כי הוועדה בוחנת תרחישים שונים לקראת יום הבחירות. "אנחנו חוששים מכל דבר ובודקים מה אנחנו יכולים לעשות ואיך אנחנו מטפלים באמת בכל מקרה קצה, כשכולנו תקווה שרוב המקרים הללו לא יתעוררו. אנחנו נשקף את כל התהליכים הללו ברמה המופשטת ביותר, ואתם תראו שאי אפשר לגנוב בחירות".
בריאיון התייחס גם לסוגיית שילוב חרדים המוגדרים כעריקים בעבודה בקלפיות. "כן, מי שמוגדר כעריק יוכל להיות עובד ועדת הבחירות כל עוד הוא לא הורשע בדין פלילי. הסיכום שלנו עם הייעוץ המשפטי לממשלה והמשטרה הוא שלא יבוצעו מבצעי אכיפה לעניין עריקים חרדים ביום הבחירות", אמר.
בהמשך התייחס לחששות שהעלה יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן בנוגע לתפקוד המשטרה ביום הבחירות, ואמר כי מדובר בחשש "מופרך". לדבריו, "המשטרה היא רשות ממלכתית, והמשטרה תבצע את עבודתה בשיתוף פעולה איתנו באופן מלא". בסיום דבריו הדגיש: "הפרעה לסדר התקין של הבחירות וחסימת אדם מלהגיע לקלפי – הם עבירות פליליות ולא מחאה לגיטימית, גם אם הדברים הללו קורים רק לדקה".
