ארצות הברית בוחנת אפשרות לצמצם באופן משמעותי את נוכחותה הצבאית בכווית, במהלך שעשוי להשפיע על פריסת הכוחות האמריקניים במזרח התיכון. הדיונים מתקיימים בפנטגון על רקע הלקחים ממלחמת איראן והפגיעות שספגו בסיסים אמריקניים באזור, כאשר בכווית גובר החשש כי הפינוי הזמני של חלק מהכוחות יהפוך בעתיד למהלך קבוע.
הדיווח נחשף ב"וול סטריט ג'ורנל", ולפיו גורמים אמריקניים מסרו כי בחינת צמצום הכוחות החלה עוד לפני פרוץ המלחמה מול איראן. לאחר מתקפות הטילים והכטב"מים על בסיסים אמריקניים בכווית, הועברו חלק מהכוחות למדינות אחרות כדי להפחית את הסיכון, וכעת נבחנת האפשרות שלא להחזיר את כלל הכוחות למדינה.
מאז מלחמת המפרץ הראשונה נחשבת כווית לאחד המרכזים הלוגיסטיים החשובים ביותר של צבא ארצות הברית בעולם. אלפי חיילים אמריקנים מוצבים במדינה דרך קבע, לצד טנקי "אברמס", ארטילריה כבדה ואמצעי לחימה נוספים. למרות הדיונים על שינוי הפריסה, גורמים אמריקניים הדגישו כי היחסים הביטחוניים עם כווית נותרו הדוקים, וכי אין סימנים לנסיגה מהברית בין המדינות.
על פי הדיווח, במהלך המלחמה הפכה כווית ליעד מרכזי למתקפות איראניות. מאות טילים וכטב"מים שוגרו לעבר מתקני אנרגיה והתפלה, נמל התעופה הבין לאומי, הנמל במפרץ הפרסי ותשתיות נוספות. במקביל נותק ייצוא הנפט דרך מצר הורמוז, בעוד שמערכות ההגנה האווירית האמריקניות הצליחו ליירט את רוב השיגורים. עם זאת, גם הבסיסים האמריקניים ספגו פגיעות קשות, ובאחת התקיפות בחודש מרץ נהרגו שישה חיילים אמריקנים.
לפי הדיווח, אחת הסיבות המרכזיות לבחינת המהלך היא ההבנה בוושינגטון כי ריכוז גדול של כוחות במדינות המפרץ חושף אותם יותר לטילים ולכטב"מים איראניים. בחודשים האחרונים כבר דווח כי ארצות הברית בוחנת חלוקה מחדש של נכסיה הצבאיים במזרח התיכון ואף אפשרות להעביר חלק מהיכולות למדינות מרוחקות יותר מטווח האיום האיראני.
דאגלס סילימן, לשעבר שגריר ארצות הברית בכווית, אמר ל"וול סטריט ג'ורנל": "התקיפות גרמו לאנשים בכווית לראות בנוכחות האמריקנית נטל, אך גם צורך חיוני להגנת המדינה".
אליזבת דנט, בכירה לשעבר בפנטגון, הוסיפה: "השאלה האמיתית היא אם המלחמה מול איראן תימשך, האם נוכחות אמריקנית בהיקף כזה עדיין הגיונית. עבור כווית, הסכנה היא שהמחויבות של וושינגטון להגנתה עלולה להישחק אם הפנטגון יצמצם את נוכחותו באופן קבוע".
במקביל, בכווית ממשיכים להבהיר כי הברית עם ארצות הברית נותרה מרכיב מרכזי בביטחון המדינה, אך במערכת הביטחון המקומית עוקבים בדאגה אחר הדיונים בוושינגטון, מחשש שהשינויים בפריסת הכוחות יהפכו למדיניות קבועה וישפיעו על מאזן ההרתעה במפרץ.
