שימו לב: המאמר מביא דוגמאות של בית המשפט לענייני משפחה ודוגמאות מבתי הדין הרבניים. יש הבדלים גדולים מאוד כפי שיפורט. כאשר כתוב במאמר "בית המשפט" הכוונה היא לבית המשפט לענייני משפחה ולא לבין הדין הרבני.
מוסיפים מים למרק
בשפה המשפטית קוראים לזה הלכת ורד (ע"א 552/87), אבל הדימוי שהשתרש בפסיקה ובספרות פשוט הרבה יותר: מוסיפים מים למרק. סיר שמבשלים בו לחמישה נפשות אינו עולה פי חמישה מסיר לאחד. אפשר להאכיל נפש נוספת בתוספת שולית, בלי להכפיל את עלות המרק כולו. אותו היגיון בדיוק חל על החישוב המשפטי: המדור הוא אותו מדור, החשמל הוא אותו חשמל, ואת האורז, הבשר והקורנפלקס לא קונים לכל ילד בנפרד. בתי המשפט והדין קובעים כך בדרך קבע, וקובעים שיש תוספת שולית בגין כל קטין נוסף.
הביטוי המקביל שחוזר בפסיקה הוא "נר לאחד נר למאה". המשמעות המעשית של שניהם זהה: אין מכפלה ישירה. בית המשפט קובע מדרג יורד, שבו כל ילד נוסף מוסיף לסכום הכולל פחות מקודמו.
המשמעות המעשית: אין מכפלה ישירה. בית המשפט קובע מדרג יורד, שבו כל ילד נוסף מוסיף לסכום הכולל פחות מקודמו.
נקודת המוצא: כמה עולה ילד אחד
הרף הנוהג היום בבתי המשפט לענייני משפחה לצרכים הבסיסיים של ילד אחד, ללא מדור וללא חינוך, נע בין 1,600 ל-1,900 ש"ח לחודש. כאשר הילד חולק שני בתים בזמני שהות רחבים (משמורת משותפת או כמעט משותפת), נקודת הייחוס המקובלת גבוהה יותר ועומדת על כ-2,250 ש"ח, מתוך הנחה שכפילות התשתית בשני הבתים מייקרת את העלות הכוללת של גידול הילד.
זו נקודת המוצא, ומי שרוצה להבין את מנגנון החישוב המלא של מזונות לילד אחד יגלה שגם שם התוצאה תלויה ביחס ההכנסות ובחלוקת זמני השהות ולא רק בגובה הצרכים של הילד. אבל ברגע שמדובר ביותר מילד אחד, המספר הזה מפסיק להיות יחידת מידה.
המדרג היורד, בשתי דוגמאות מפורשות
יש פסקי דין שמציגים את המדרג במפורש, מספר אחרי מספר:
בפסיקה מאוגוסט 2025 קצב בית המשפט את הוצאות ארבעת הילדים לפי מדרג יורד של 200 ש"ח לכל ילד נוסף: 1,900 ש"ח לילד הראשון, 1,700 לשני, 1,500 לשלישי ו-1,300 לרביעי, ובסך הכל 6,200 ש"ח לחודש. חישוב יבש של פי ארבעה היה מגיע ל-7,600.
בפסק דין אחר ממרץ 2020 אומץ מדרג יורד עבור שישה ילדים: 1,600 ₪, 1,400 ₪, 1,400 ₪, 1,200 ₪, 1,100 ₪ ו-1,000 ₪ (ובסה"כ 8,700 ₪).
ככל שמספר הילדים גדל, הפער בין המכפלה היבשה לסכום שנפסק בפועל הולך ומתרחב.
מה נפסק בפועל במשפחות גדולות
מה נפסק בפועל בבתי המשפט לענייני משפחה
עבור 4 ילדים: נפסק סך של 5,200 ש"ח עבור צרכי מחיה (ממוצע של 1,300 ש"ח לילד). תלה"מ (משפחה אשדוד) 44613-03-21, מאי 2025.
עבור 5 ילדים: נפסק סך של 6,500 ש"ח עבור צרכי מחיה (ממוצע של 1,300 ש"ח לילד). תלה"מ (משפחה אשדוד) 44613-03-21, מאי 2025.
עבור 5 ילדים: נפסק סך גלובלי של 9,000 ש"ח לחודש כולל מדור ואחזקתו, בנוסף להוצאות חינוך ובריאות (ממוצע של 1,800 ש"ח לילד), וזאת חרף זמני שהות שוויוניים. תלה"מ (משפחה ירושלים) 44949-10-25, דצמבר 2025.
עבור 6 ילדים: נפסק סך של 7,800 ש"ח עבור צרכי מחיה (ממוצע של 1,300 ש"ח לילד) בתוספת 2,800 ש"ח עבור מדור ואחזקתו, ובסך הכל 10,600 ש"ח לחודש. תלה"מ (משפחה אשדוד) 44613-03-21, מאי 2025.
עבור 6 ילדים: הועמדו צרכי כל קטין על סך של 1,950 ש"ח לחודש כולל מדור ואחזקתו (ללא חינוך ורפואה), לאחר שנדחתה דרישה למכפלה אריתמטית של 1,600 ש"ח לילד עבור כלכלה בלבד. תלה"מ (משפחה ירושלים) 16298-01-23, פברואר 2026.
עבור 7 ילדים: הועמד חלקו של ההורה החייב על 850 ש"ח לקטין, במקום 1,059 ש"ח לפי החישוב היבש, ובסך הכל 5,950 ש"ח לחודש. עמ"ש (מחוזי תל אביב) 1708-12-24, יולי 2025.
עבור 9 ילדים: נפסק סך גלובלי של 8,000 ש"ח לחודש עבור כל תשעת הילדים יחד, כולל מדור (ממוצע של פחות מ-900 ש"ח לילד). תלה"מ (משפחה ירושלים) 23450-03-18, אפריל 2021.
מה נפסק בפועל בבתי הדין הרבניים
עבור 5 ילדים: נפסק סך של 4,000 ש"ח לחודש עבור חמשת ילדיו של אב אברך כולל (ממוצע של 800 ש"ח לילד). משבגרה הבת הגדולה הופחת החלק היחסי שלה, והחיוב הועמד על 3,200 ש"ח עבור ארבעת הילדים שנותרו קטינים, תוך דחיית בקשת האב להפחתה נוספת בשל היותו אברך. בית הדין הרבני האזורי בצפת, תיק 618904, מרץ 2016.
עבור 5 ילדים: הועמד סכום המזונות הזמני על 4,000 ש"ח לחודש עבור ארבעת הקטינים מתוך חמישה (ממוצע של 1,000 ש"ח לילד). הסכום הועלה בשלב מסוים ל-5,000 ש"ח, ומשבגרה הבת חזר ל-4,000 ש"ח. תיק 1026404, פברואר 2022.
עבור 5 ילדים: בית הדין הרבני הגדול קבע כי חיוב גלובלי של 6,000 ש"ח לחודש אינו יכול להספיק לכל צורכיהם של חמישה ילדים כולל מדורם, במשפחה שבה שישה מתוך שמונת הילדים היו קטינים בעת מתן פסק הדין. בית הדין הרבני הגדול, תיק 1336642, מאי 2022.
עבור 6 ילדים: אישר בית הדין הרבני הגדול ברוב דעות, לאחר הליכי ערעור ממושכים, חיוב גלובלי של 5,000 ש"ח לחודש עבור ששת ילדי הצדדים הקטינים (ממוצע של כ-833 ש"ח לילד). תיק 810386, דצמבר 2016.
עבור 4 ילדים: הפחית בית הדין הרבני הגדול את נטל המזונות עבור ארבעה ילדים, שניים מהם קטני קטנים ושניים מעל גיל שש, בהתחשב בכך שהאם משתכרת בעין יפה בעוד שהאב אינו עובד כיום. בית הדין הרבני הגדול, תיק 1466417, ינואר 2025.
מקרי הקצה, מתוך סקירת פסיקה בתיק נתניה 1059565 (מאי 2021):
עבור 5 ילדים: בפסק דין משנת 2006, שבו השתכר האב 2,690 ש"ח בלבד, העמיד בית הדין האזורי את המזונות על 200 ש"ח לחמשת הילדים יחד בשל דוחק האב. בית הדין הגדול העמיד את החיוב על 1,000 ש"ח לחמישה, סכום השווה בערכי היום לכ-1,200 ש"ח (כ-240 ש"ח לילד).
עבור 6 ילדים: בפסק דין משנת 1998, שאושרר בבית הדין הגדול בשנת 2003, חויב האב ב-3,000 ש"ח עבור שישה ילדים, סכום השווה בהצמדה לכ-4,200 ש"ח היום (כ-700 ש"ח לילד כולל מדור).
עבור 7 ילדים: במקרים חריגים של עוני ודוחק כלכלי קיצוני נפסקו סכומים שהסתכמו ב-1,300 ש"ח עבור שבעה ילדים יחד (כ-185 ש"ח לילד).
המדור נעצר ב-50 אחוז
נוסחת המדור המקובלת היא 30 עד 33 אחוז מעלות המגורים עבור ילד אחד, 40 אחוז לשני ילדים, ו-50 אחוז לשלושה ומעלה. הרף הזה הוא נקודת עצירה. הוא לא ממשיך לעלות כשיש שישה או שבעה ילדים.
זו נקודה קריטית למשפחות גדולות, כי בפועל משפחה עם שבעה ילדים אכן צריכה דירה גדולה ויקרה יותר. הפסיקה והספרות המשפטית מכירות בכך שיש שופטים שחורגים במקרים מתאימים ומגיעים ל-60 אחוז משכר הדירה, אבל זו חריגה ולא כלל.
לכיוון ההפוך: כאשר מתגוררים במדור נפשות נוספות, למשל בן זוג חדש של ההורה המשמורן או ילדים שאינם ילדיו של החייב, חלקו של כל קטין בהוצאות המדור והאחזקה יורד, ובפסיקה מדובר בהפחתה של 25 עד 50 אחוז.
אברך בכולל: הטענה שנדחית שוב ושוב
זו הטענה שחוזרת יותר מכל אחרת, והתוצאה שלה עקבית: היות האב אברך הלומד בכולל ומקבל מלגה זעומה אינה פוטרת אותו ממזונות ילדיו. הפסיקה מכירה בכך שרצונו של אדם ללמוד תורה הוא ראוי, אך קובעת שחובתו לפרנס את ילדיו קודמת לכל.
בבע"מ 57/08 נדחתה גם הטענה בדבר "כללי המשחק" במגזר, לפיהם עול הפרנסה מוטל על האישה כדי לאפשר לבעל ללמוד. נקבע כי ההתחייבות בכתובה לזון ולפרנס שרירה וקיימת, וכי נכונותה של האישה לשאת בעול במהלך הנישואין היא בגדר התנדבות ואינה הסכמה המחייבת לאחר הפירוד. ראוי לציין שבית המשפט העליון נשען בקביעה זו על פסק דינו של הדיין הרב שלמה דיכובסקי בבית הדין הרבני הגדול, כך שאין כאן פער בין הערכאות אלא עמדה משותפת.
המבחן המעשי אינו התלוש אלא פוטנציאל ההשתכרות. כושר ההשתכרות של אברך בריא וכשיר מוערך לכל הפחות בגובה שכר המינימום במשק, כ-6,250 ש"ח, כפי שנקבע בתלה"מ (ירושלים) 54721-10-25 מדצמבר 2025. כאשר לאב יש מקצוע או כישורים נוספים הרף עולה בהתאם, ובתלה"מ (חדרה) 49721-02-22 מפברואר 2026 הועמד פוטנציאל ההשתכרות על 10,000 עד 11,000 ש"ח נטו, מתוך דרישה שהאב ימתח את יכולתו עד קצה הגבול.
דוגמה מדויקת למשפחה גדולה נמצאת בתלה"מ (ראשון לציון) 60923-06-23 מאפריל 2025. שם נדון עניינו של אב אברך ממשפחה חרדית בת תשעה ילדים, ארבעה מהם קטינים, ובית המשפט קבע כי חרף היותו אברך שאינו עובד באופן סדיר, יש לייחס לו פוטנציאל השתכרות של 7,000 ש"ח לחודש לצורך חישוב המזונות.
גם בבתי הדין הרבניים העיקרון זהה. נקבע כי אברך כולל אינו פטור מחיובי הבעל המעוגנים בכתובה ובדין לזון את ילדיו הקטינים, וכי אב אינו יכול להשתמט מתשלום בטענה שהוא לומד בכולל או בישיבה. חובתו לצאת לעבוד ולהשתכר לפרנסת ילדיו עומדת בעינה גם לאחר הגירושין.
התקרה האמיתית: מה שחייבים להשאיר לאב
כאן נמצא האיזון שמונע תוצאות בלתי אפשריות. פסיקת מזונות היא איזון בין זכות הילדים לקיום בכבוד לבין זכותו המקבילה של האב לקיום אנושי מינימלי, שתיהן מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפסיקה העמידה את המינימום שיש להותיר לחייב עצמו על כ-2,000 ש"ח לחודש.
כאשר האב מיצה את פוטנציאל השתכרותו ועדיין אינו יכול לשלם את מלוא הצרכים ההכרחיים מבלי להיוותר בלי מחיה, בית המשפט מוסמך לצמצם את הגדרת "הצרכים ההכרחיים" למינימום האפשרי ולפסוק סכום הנמוך מרף המינימום הרגיל. כך נקבע בתלה"מ (נצרת) 9420-12-19 ממרץ 2020 ובתלה"מ (חדרה) 19027-01-24 מנובמבר 2025.
כלומר במשפחה עם שבעה ילדים, התחשיב התיאורטי כמעט אף פעם אינו המספר הסופי. התקרה היא היכולת הריאלית, לא הצורך.
בית הדין הרבני: אותו תיק, מספרים אחרים
עבור חלק ניכר מהקוראים זו השאלה המעשית ביותר, כי הבחירה בין הערכאות נעשית לא פעם בשלב שבו עוד אפשר להשפיע עליה. ההבדל בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה אינו הבדל של סגנון או של אווירה. הוא מתורגם ישירות לסכומים.
בסיס החיוב שונה. בבית המשפט לענייני משפחה, מגיל שש ומעלה נטל המזונות מתחלק בין שני ההורים לפי הכנסותיהם הפנויות וחלוקת זמני השהות, בהתאם להלכת בע"מ 919/15. בבית הדין הרבני החיוב העקרוני מוטל בעיקרו על האב, וחיובה של האם מוגדר רק מדיני צדקה, ורק במקרים שבהם האב אינו אמיד והאם אמידה. במילים אחרות, הכנסתה של האם משקלה נמוך בהרבה במשוואה.
סכומי הבסיס נמוכים יותר. דווקא משום שהנטל מוטל בעיקרו על צד אחד, בתי הדין נוקטים ברף בסיס נמוך יותר. בפסיקת בית הדין הרבני הגדול (תיק 1407770, דצמבר 2023) מדובר בכ-1,000 ש"ח לילד ללא מדור, וכ-900 ש"ח לילד במשמורת משותפת, לעומת רף של 1,600 עד 1,900 ש"ח בבית המשפט לענייני משפחה.
היחס לפוטנציאל ההשתכרות שונה. בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים על בסיס כושר ההשתכרות של האב גם כשאינו ממומש בפועל, ומעמידים אותו לכל הפחות בשכר המינימום. בבתי הדין הרבניים קיימת מגמה מסויגת יותר מהשימוש במושג הזה, מתוך שאיפה להותיר לאב סכום מספיק למחייתו מתוך הכנסותיו הריאליות. זו ההבחנה המשמעותית ביותר עבור אברך בכולל, וממנה נגזרים רוב הפערים בפועל.
אבל גם שם, פטור אינו קיים. חשוב לא לקרוא את הדברים כאילו בית הדין פוטר אברך מחובתו. הפסיקה הרבנית עקבית בכך שלימוד תורה אינו פוטר ממזונות ילדים, וכי על האב לצאת לעבוד לפרנסתם. בפסיקה נקבע גם שאב המותיר את ילדיו במשמורת האם נחשב כמי ששכר את שירותיה, ואינו יכול להשתמט מהתשלום בטענה שהוא יושב ולומד.
גם בבית הדין אין מכפלה. העיקרון שנמנע ממכפלה ישירה של מזונות לילד אחד כפול מספר הילדים אינו נחלת בתי המשפט האזרחיים בלבד. בית הדין הרבני הגדול קבע כי קביעת צורכי הקטינים והמדור במשפחה מרובת ילדים אינה נעשית לפי נוסחה ישירה פשוטה אלא מחייבת בחינה מותאמת.
מה זה אומר בפועל
שלוש מסקנות עולות מהתמונה הזו.
הראשונה, מי שמגיע להליך עם חישוב פשוט בראש יופתע לרעה או לטובה, תלוי באיזה צד הוא נמצא. הסכומים במשפחות של שישה ושבעה ילדים יכולים לרדת גם ל-850 ש"ח לילד, לעומת 1,600 עד 1,900 ש"ח לילד יחיד, ובחלק מהמקרים הסכום לילד יורד עוד יותר. המרק אכן מדולל, והשאלה היחידה שנשארת פתוחה היא עד כמה.
השנייה, שני הרכיבים שקובעים את התוצאה הסופית אינם גובה הצרכים של הילדים אלא היכולת הכלכלית וחלוקת זמני השהות. כשהאב הוא אברך, המבחן אינו התלוש אלא פוטנציאל ההשתכרות.
השלישית, במשפחה גדולה הסכום אינו קבוע לאורך זמן. הוא יורד בשלבים ככל שהילדים מתבגרים, ואם המדרג לא נקבע מראש בפסק הדין, כל שלב כזה מצריך הליך נפרד.
המאמר נכתב על ידי עו"ד נאור גלמור, עורך דין מוביל בתחום דיני המשפחה, בעל משרד עצמאי בתל אביב. מייצג גברים ונשים בתיקי גירושין ומזונות בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים.
