באווירה של התעלות ורוממות, פתחו ישיבות צאנז בקרית צאנז נתניה ובחיפה את 'זמן חורף', כשהן מקדימות את מרבית עולם הישיבות שעדיין מצוי בימי 'בין הזמנים'. מאות בחורי החמד של צאנז, הנושאים עימם את דמותו של מייסד הישיבה כ"ק מרן אדמו"ר השפע חיים מצאנז זי"ע, ובהדרכתו התמידית של כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א כבר החלו אתמול את סדר הלימוד המיוחד, כשהם טעונים באנרגיות רוחניות ובתחושת שליחות מיוחדת לקראת פתיחת הזמן הקדוש.
ראוי לציין כי פתיחת הזמן השנה עומדת בסימן של התחדשות והרחבת גבולות הקדושה. בשל עבודות שיפוץ נרחבות ואינטנסיביות המתקיימות בימים אלו בבניין הישיבה המרכזי "המתיבתא", משכנם הזמני של בני הישיבה הועתק אל ההיכל הגדול – היכל רוזנברג. הבחורים נכנסו בשמחה להיכל הגדול, כאשר הציפייה בקרב הקהל גדולה לקראת חנוכת בניין "המתיבתא" המשופץ, הצפויה להסתיים בעזרת ה' כבר בימים הקרובים, אז ישובו בני הישיבה להיכלם הקבוע.
היכלי הישיבות בקרית צאנז, המהווים זה שנים רבות מגדלור של תורה ועמל, לבשו חג. בעוד השקט עדיין שורה בחוצות, בתוככי בתי המדרש כבר ניכר ה'קול תורה' המוכר והאהוב. עבור בחורי צאנז, ה'זמן' אינו רק לוח שנה, אלא התחלה של תקופת התעלות. התחושה הניכרת בקרב הבחורים היא של "צימאון" – צימאון לחזור אל ספסלי בית המדרש, אל עומק הסוגיות ואל הריח המיוחד של הגמרות הפתוחות.
ההחלטה לפתוח את הזמן מוקדם יותר, מתוך רצון לנצל כל רגע יקר של עבודת ה', משקפת את האופי הצאנזאי המיוחד, המציב את התורה בראש סולם העדיפויות, ללא פשרות. עבור הבחורים, המעבר מחופשת 'בין הזמנים' אל סדרי הישיבה הוא 'קפיצת מדרגה' אישית, כשהם מתחייבים מחדש לשקידה והתמדה, כפי שהנהיגו רבותיהם מדור דור.
הצלם משה גולדשטיין, שהתרגש מהמעמד המיוחד ומגעגועיו לריח הגמרות הטריות, ירד לנתניה כדי לתעד את רגעי פתיחת הזמן. הבחורים, לאחר שהתאקלמו בחדרי הפנימיה ושננו את תקנון הישיבה המדגיש את הדרך הסלולה להצלחה בתורה ויראת שמים, התכנסו לסדר לימוד מיוחד, במהלכו התמלאו היכלות הישיבה בקול תורה רענן ועוצמתי.
במרכז הפתיחה היה כאשר שמעו הבחורים את דבר הישיבה מפי ראש הישיבה, הגאון הצדיק רבי יוסף משה דוב הלברשטאם שליט"א, ראש ישיבות צאנז ואב"ד צאנז ארה"ב. דבריו, המשלבים יראת שמים טהורה עם תביעה לגדלות בתורה, נסכו בלב הבחורים את הכוחות הנדרשים לפתיחת הזמן. ראש הישיבה העתיר עליהם ברכות והדרכה רוחנית לפתיחת הזמן הקדוש, והדגיש בפניהם את גודל האחריות המוטלת עליהם כבני תורה הממשיכים את שלשלת הקודש.
