בחינה מחודשת ומעמיקה של אופן ההיערכות וההתחמשות של מדינת ישראל מבוצעת בימים אלו במשרד הביטחון, תוך שקילת אימוצם של עקרונות מרכזיים מתוך המודל הסיני. המסמך, שנכתב באגף ליצוא ביטחוני (סיבט) תחת הכותרת “המדיניות הטכנולוגית והתעשייתית של סין”, מציע לבחון יישום של תפיסות מתוכנית ההתעצמות של בייג'ינג. המהלך מתרחש על רקע הקשיים שעימם מתמודד צבא ארצות הברית בתחום החימושים, לצד כוונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעניק למערכת הביטחון תוספת תקציבית של 350 מיליארד שקלים במהלך העשור הקרוב.
בסיבט מסבירים כי אחד המניעים המרכזיים לבחינה זו הוא האכזבה מהמדיניות האמריקנית בכל הנוגע ליכולת לספק מענה מלא לצורכי החימוש בעת עימות ממושך. במסמך מודגש כי לקחי המלחמות האחרונות מצביעים על חשיבותה של יכולת תעשייתית נרחבת ועל הצורך להבטיח שרשראות אספקה יציבות ומאובטחות לאורך זמן. “כפי שעולה בבירור מהמלחמה באוקראינה ובמידה רבה גם במלחמה מול איראן, המאבק הבין מעצמתי בעשור הקרוב לא יוכרע רק בשדה הקרב ועל ידי גודל הצבא, אלא ביכולת של המדינות לקיים עמידות תעשייתית ושרשראות אספקה מאובטחות, אשר ידעו לספק לצבא אורך נשימה חימושי במלחמה מתמשכת”, נכתב במסמך.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התייחס בסוף השבוע לחששות בנוגע למלאי החימוש האמריקני וטען כי ארה”ב מחזיקה במלאים כמעט בלתי מוגבלים של סוגים מסוימים של תחמושת. עם זאת, טראמפ ציין כי קיימים חימושים שבהם המלאים הצטמצמו.
מחברי המסמך מציגים את סין כמי שהתקדמה מעבר לארצות הברית במספר תחומים הקשורים להכנות לקראת עימות אפשרי. לדבריהם, בייג’ינג הצליחה בשנים האחרונות לבנות מערכת המשלבת בין התעשייה לשיקולים מדיניים וצבאיים, והיא מתוארת במסמך כ”מערכת היברידית רבת עוצמה המגייסת את השוק לטובת מטרותיה הפוליטיות והצבאיות”. במשרד הביטחון מכירים גם בחסרונות האפשריים של המודל הסיני, ובהם סכנה לבזבוז משאבים ופגיעה בחדשנות, אך מחברי המסמך סבורים כי היקפו של הבסיס התעשייתי הסיני מעניק לו יתרון משמעותי ומאפשר לו להמשיך לעצב את חוקי המשחק העולמיים.
על רקע זה, המדיניות הנבחנת מבקשת להציב את רעיון “חוסן לפני יעילות” במרכז, כחלופה לתפיסה המערבית המתמקדת ביעילות ובצמצום עלויות. באגף ליצוא ביטחוני מבהירים כי “המערב אינו יכול עוד להסתמך על מנגנוני שוק חופשי מול מערכת היברידית סינית שמכפיפה את השוק ליעדי המפלגה”. למרות שאינה נמצאת בעימות ישיר מול סין, בסיבט סבורים כי ריבוי הזירות והאתגרים השונים שעמם ישראל עשויה להתמודד מחייבים בחינה מחודשת של תפיסת ההתחמשות, במטרה להבטיח את היכולת להתמודד עם מערכות ממושכות ולשמור על רציפות באספקת המלאים.
