מחקר נרחב של רשות המסים, הבוחן את השפעת מס הקנייה שהוטל בתחילת שנת 2022 ובוטל במרץ 2023, מעלה תמונה חד משמעית לגבי אופן התנהלות היצרניות והשפעת הרגולציה על הציבור.מהממצאים עולה כי הכנסת המיסוי הובילה לקפיצה חדה במחירי המשקאות המתוקים בישראל ולצניחה משמעותית בהיקף הרכישות.
עם זאת, כאשר בוטל המס, המגמה אמנם התהפכה והמחירים ירדו בעוד הצריכה רשמה התאוששות קלה, אך המחירים והצריכה במרבית סוגי המשקאות לא שבו לרמתם המקורית שקדמה להחלת החוק.
על פי נתוני המחקר, הזינוק במחירים בזמן החלת המיסוי היה גבוה יותר מסכום המס עצמו שנקבע בחוק, גם לאחר נטרול שיעורי האינפלציה.הדבר מצביע על כך שהיצרניות לא הסתפקו בגלגול מלוא גובה המס על הצרכן, אלא ניצלו את השינוי הרגולטורי כדי לייקר את מוצריהן מעבר לכך. מנגד, ברגע שהוסר המיסוי, הירידה במחיר לצרכן הייתה נמוכה יותר מגובה המס שהופחת, כך שהוויתור של המדינה על הכנסותיה ממס לא הגיע במלואו לכיסו של הציבור.
בבחינת הרגלי הצריכה, הנתונים מראים כי בתקופה שבה חל המס נרשמה ירידה של כ-12% בצריכת המשקאות המתוקים.לאחר ביטול הגזירה נרשמה התאוששות מתונה בצריכה בשיעור של כ-5%, אך היא עדיין נותרה נמוכה ביחס לימים שלפני החלת המהלך. עוד עולה מהנתונים כי האפקט של המהלך על היקף הצריכה במגזר החרדי היה חזק יותר מאשר בכלל הציבור.
כזכור, המס שנקבע עמד על שקל אחד לליטר משקה מתוק ו-6 שקלים לליטר תרכיז או קילוגרם אבקה.על משקאות המכילים פחות מ-5 גרם סוכר ל-100 מ"ל, משקאות עם תחליפי סוכר ומיצי פירות עם מעל 5 גרם סוכר הוטל מס של 0.7 שקלים לליטר ו-4.2 שקלים לליטר תרכיז. היקף הגבייה מהמהלך עמד בשנת 2022 על כ-900 מיליון שקלים, והערכה מעודכנת מצביעה על כך שאילו היה תקף בשנת 2025, הגידול בהכנסות המדינה היה מגיע לכ-1.05 מיליארד שקלים.
