היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מבג"ץ למנוע עד לאחר הבחירות לכנסת ה-26 את קידום המינויים לתפקידי מנהל המחלקה לחקירות שוטרים והממונה על התיאום בעניין חקירת שוטרים.
בעמדתה שהוגשה היום (חמישי) לבית המשפט, טוענת היועצת המשפטית לממשלה כי קידום המינויים בתקופה שלפני הבחירות עלול לפגוע בתפקודה של מערכת אכיפת החוק ולהטיל מורא על שוטרים, חוקרים ותובעים.
העמדה הוגשה לאחר שבג"ץ ביקש מהגורמים הרלוונטיים להבהיר אם בכוונתם לקדם את המינויים עוד לפני הבחירות לכנסת ה-26, שצפויות להיערך ב-27 באוקטובר. לפי המסמך, שר המשפטים טרם גיבש את עמדתו בנושא וביקש להיות מיוצג בהליך בנפרד.
במרכז עמדת היועמ"שית עומדת הטענה כי לשר המשפטים קיימת השפעה משמעותית על הרכב הוועדה שאמורה לבחור את שני בעלי התפקידים. הוועדה עדיין לא הוקמה במלואה, אך לפי עמדת היועמ"שית שלושה מתוך חמשת חבריה הם נציגים שמינויים נתון להשפעת השר. מנכ"ל משרד המשפטים משמש יו"ר הוועדה ונחשב לאיש אמונו של השר. חבר נוסף מונה על ידי שר המשפטים בהתייעצות עם הסנגור הציבורי הארצי.
באשר לחבר השלישי, שאמור להתמנות על ידי נציב שירות המדינה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד המשפטים, נטען כי המנכ"ל העביר לנציב שם של מועמד יחיד וביקש למנותו. לאחר ראיון החליט הנציב לאשר את המינוי, ובכך, לטענת היועמ"שית, הייתה לאיש אמונו של השר "מעורבות משמעותית" גם במינוי זה.
היועמ"שית כתבה לבג"ץ כי "נוסף למנכ"ל משרד המשפטים ולנציג שמינה שר המשפטים, אף הנציג השלישי מונה במעורבות משמעותית של איש אמונו של השר, על יסוד בחינת המועמד היחיד שהעביר לנציב. התוצאה המתקבלת מן המכלול היא כי בוועדה הממנה את התפקידים הבכירים והרגישים ביותר בגוף אכיפת החוק שיוקם, רוב חברי הוועדה – שלושה מתוך חמישה חברים – הם נציגי השר או שיש לו מעורבות משמעותית במינויים".
בהמשך הדגישה בהרב-מיארה כי "בהתאם לתיקון הוועדה, היא רשאית לפעול אף בשלושה חברים, היינו – הוועדה יכולה לדון במינויים או בפיטורים של בעלי התפקידים בהרכב שכולו גורמים שהם נציגי השר או שלשר הנוכחי מעורבות משמעותית במינויים. גם עובדות אלה ממחישות את המעורבות הפוליטית בהקמת הוועדה ואת הפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק שאליה מוביל התיקון, שעליהן כבר עמדנו בתגובה לבקשות לצו ביניים".
היועמ"שית טוענת עוד כי יש להוציא צו שיקפיא את החוק, אף שלכאורה תחולתו נדחית לאחר הבחירות. לדבריה, בפועל שר המשפטים ומנכ"ל משרדו כבר החלו לפעול מכוחו.
בהרב-מיארה כתבה כי "החוק מוצג כבעל תחולה נדחית עד לאחר הבחירות, תוך שבבחירות יבוצעו אך פעולות מקדמיות להיערכות להקמת היחידה, אך בפועל מדובר בתחולה נדחית למראית עין, שכן בחינה מהותית של ההסדר מלמדת כי ליבת התיקון נכנסת לתוקף במסגרת הוראת התחילה ובפועל השפעתו של החוק מיידית".
בעקבות הדברים הגיב יוזם החוק, חבר הכנסת משה סעדה, במתקפה חריפה: "מי שמטיל מורא זו גלי, שעקב התנהלותה הבלתי נתפסת, הלחצים והאיומים, משרד המשפטים נאלץ להסתיר את זהותם של חברי ועדת האיתור לראשות מח"ש. אבהיר לגלי שוב: חוק מח"ש שיזמתי יביא למהפכה באכיפת החוק, ואת ואנשיך וכל שאר השותפים לטיוח פרשת הפצ"רית ולרדיפת אנשי הימין ייתנו על כך את הדין. נגמרו הימים שאנחנו מרכינים ראש בפני הדיפ-סטייט."
