העמימות סביב עתידו של מוג'תבא חמינאי בראשית ימי הלחימה הציבה את ארצות הברית בפני קושי דיפלומטי משמעותי. הנציגים האמריקנים שניהלו מגעים עם איראן התקשו להבין מי מוסמך לקבל החלטות בטהרן, כאשר הוואקום הניהולי חיזק את מעמדם של משמרות המהפכה והעלה חשש כי הגורמים שמולם מתנהלים המגעים אינם מייצגים את עמדת השלטון בפועל.
על פי מידע שפורסם לראשונה ב"אקסיוס", אנשיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחרו להתמודד עם המצב באמצעות ערוץ עקיף, וגייסו למשימה מנהיג אזורי שפעל מחוץ לגבולות איראן.
האיש שנבחר למשימה היה נצ'ירוואן ברזאני, העומד בראש החבל הכורדי בעיראק. ברזאני מכיר היטב את השפה הפרסית, לאחר ששהה ולמד בעבר בטהרן, ובמקביל מחזיק ברשת קשרים עם בכירים במשטר האיראני ועם גורמים בצמרת משמרות המהפכה.
"הוא פותר בעיות פרגמטי", אמר ברט מקגורק, שכיהן כשליח האמריקני למזרח התיכון תחת כמה נשיאים. לדבריו, "הוא נחשב למכובד באזור, מכיר כמעט את כולם בטהרן וגם בוושינגטון. זה האדם שאתה רוצה להתקשר אליו בעת צרה".
המהלך קיבל תפנית בראשית חודש מאי, לאחר כשלושה שבועות של קיפאון מדיני. ראש המודיעין הלאומי דאז, טולסי גבארד, פנתה לברזאני בבקשה לסייע ביצירת ערוץ תקשורת ישיר עם מפקד משמרות המהפכה, הגנרל אחמד וחידי.
ברזאני פנה למקורביו בטהרן בניסיון לקבל את האישור לקיום הקשר. ארבעה ימים לאחר מכן הגיע שליח מטעם משמרות המהפכה ללשכתו בכורדיסטן, וחיבר אותו באמצעות קו טלפון מוצפן לגנרל וחידי.
במהלך השיחה העביר וחידי מסר שלפיו "אנו מעדיפים לפתור את המשבר במו"מ", ואישר כי קיום השיחות תואם את עמדת הארגון. מאותו שלב הפך הערוץ למנגנון להעברת מסרים בין הבית הלבן לבין הצמרת הביטחונית באיראן, כאשר ברזאני משמש חוליה מרכזית בין הצדדים.
בשלב מסוים ניסו האמריקנים לקדם את המגעים לעבר פגישה חשאית פנים אל פנים בשטח עיראק, אולם התוכנית נגנזה לאחר שהצד האיראני הביע חשש מחשיפה מודיעינית מצד ישראל שתאפשר לאתר את מקום המפגש. למרות קריסת המגעים בהמשך, ברזאני המשיך לאחרונה לאותת לארצות הברית כי הוא נכון לסייע בחידוש השיחות. עם זאת, בוושינגטון מבינים כי המכשול המרכזי אינו נעוץ בזהות המתווך.
