תוצאות דרמטיות במשאל העם באיסלנד מעוררות הדים ברחבי היבשת, לאחר שהתושבים החליטו ברוב קולות לדחות את ההצעה לפתוח במגעים להצטרפות לאיחוד האירופי. ההכרעה נפלה לאחר לילה מתוח של ספירת קולות, שבו נרשם שוויון צמוד במיוחד עד לתפנית לטובת מחנה המתנגדים, והיא מהווה מכה קשה לשאיפות ההתרחבות של הנהגת האיחוד בבריסל.
כפי שדיווח הבוקר תאגיד השידור הציבורי האיסלנדי, מתוך 82.5% מבעלי זכות הבחירה שהגיעו לקלפיות, 52.8% הצביעו נגד הצעת הממשלה לפתוח במשא ומתן עם האיחוד, לעומת 47.2% בלבד שתמכו בה. ההחלטה סוגרת לחלוטין את הגולל על אפשרות הצטרפותה של מדינת האי בטווח הזמן הנראה לעין, ולפחות עד לבחירות הבאות הצפויות בשנת 2028.
הוויכוח הציבורי התמקד בעיקר בשאלת הריבונות ובשליטה במשאבים הטבעיים של המדינה. המתנגדים להצטרפות, בהובלת מנהיגת האופוזיציה גודרון הפשטיינסדוטיר, טענו כי חברות באיחוד עלולה לצמצם את עצמאותה של איסלנד, ובפרט את השליטה העצמאית במימי הדיג שלה.
מנגד, תומכי ההצטרפות טענו כי חברות באיחוד ואימוץ אפשרי של האירו עשויים לסייע בהפחתת הריבית הגבוהה במדינה, העומדת על 8%, לעומת 2.25% בבנק המרכזי האירופי. לדבריהם, המהלך עשוי גם להקל על יוקר המחיה ולחזק את היציבות הכלכלית.
גם שאלת ענף הדיג עמדה במרכז הדיון. המתנגדים הזהירו מפני אפשרות שאיסלנד תאבד חלק מהשליטה על משאב טבע מרכזי, בעוד התומכים טענו כי החששות הכלכליים שהציגו מתנגדי ההצטרפות מוגזמים.
הצבעת בעד לא הייתה מביאה להצטרפות אוטומטית של איסלנד לאיחוד האירופי. במקרה כזה המדינה הייתה נדרשת תחילה לנהל משא ומתן על תנאי ההצטרפות, ולאחר מכן להביא את ההסכם למשאל עם נוסף.
כאמור, ההכרעה מהווה אכזבה עבור בריסל, שקיוותה לניצחון של מחנה התומכים בהצטרפות, במיוחד על רקע התחזקות העמדות האירו-סקפטיות במדינות שונות באירופה.
