נתוני השכר המלאים של עובדי מערכת הבריאות הציבורית בישראל נחשפים במסמך מקיף וחסר תקדים, המציג לראשונה תמונת מצב אחודה ומפורטת הכוללת השוואות בין מקצועות, דירוגים, שלבי קריירה וחלוקה גיאוגרפית. הנתונים מתייחסים ליותר מ-120 אלף עובדים בבתי החולים ובקופות החולים בקהילה, מתוך כ-134 אלף מועסקים בסך הכל במערכת הבריאות הציבורית.
לפי דו”ח הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, השכר הממוצע למשרה בבתי החולים עומד על 22,560 שקלים (והחציוני על 18,804 שקלים), כאשר כ-71% מהעובדים משתכרים מעל 15 אלף שקלים בחודש. בקופות החולים בקהילה עומד השכר הממוצע על 23,326 שקלים (חציוני 16,971 שקלים), כש-62% מרוויחים מעל 15 אלף שקלים בחודש. עוד עולה כי שכר העובדים המתמידים בבתי החולים זינק בעשור האחרון בממוצע ב-42%, ובדירוגים מסוימים אף ב-60%. כמו כן, שכר אחות כבר בדרגת הכניסה למקצוע נחשב לגבוה ועומד על כ-19,700 שקלים.
בגזרת הרופאים נרשמו פערים חדים של פי שישה: השכר הממוצע של רופאים בעשירון העליון בבתי החולים מגיע לכ-104,700 שקלים בחודש, לעומת כ-17,300 שקלים בלבד בעשירון התחתון. פערים ניכרים נרשמו גם בין ההתמחויות השונות – רופאים גינקולוגים משתכרים בממוצע 78,603 שקלים בחודש, לעומת 42,663 שקלים בלבד בקרב רופאים פסיכיאטרים, אם כי באגף השכר מבהירים כי שכר הפסיכיאטרים עודכן בהסכם מספטמבר 2024 ויתבטא בדו"חות הבאים. בנוסף, רופאים מומחים בפריפריה מרוויחים כ-33% יותר מעמיתיהם במרכז, בעיקר בשל היקף כוננויות נרחב יותר.
עוד חושף הדו"ח כי מתמחה ביצע בשנת 2025 בממוצע 5 תורנויות בחודש (5.4 בכירורגיה כללית לעומת 2.2 בעור ומין), וכי 24% מהרופאים המומחים נמצאים לקראת גיל פרישה (בכירורגיית ילדים הנתון מטפס ל-36%). בתחום בריאות הנפש, שכר עובדי בתי החולים הפסיכיאטריים נמוך ב-5% מהכלליים, ומתנהל מו"מ רוחבי לשיפורו. לצד זאת, קיימים פערי שכר מגדריים משמעותיים: נשים מהוות 65% מעובדי בתי החולים אך משתכרות 19% פחות מגברים, ובקהילה הפער מזנק ל-40% (מתוך 76% נשים), פער הנובע בעיקרו מהיקף עבודה נוספת ומהבדלי תפקידים. במשרד האוצר מדגישים כי הממצאים מחייבים ניהול לאומי של מפת ההתמחויות והרחבת התמריצים לאזורים ולתחומים שבמחסור.
