ממשלת בריטניה מקדמת שורת צעדים חסרת תקדים נגד ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, הכוללת איסור גורף על יבוא סחורות, הגבלות יצוא ונשק, ומשטר סנקציות חדש נגד גורמים המעורבים בהתרחבותה. המהלך הוצג היום (שלישי) בפרלמנט על ידי שר החוץ אד מיליבנד, והוא צפוי להיכנס לתוקף בחקיקה בתוך שישה עד תשעה חודשים.
במרכז התוכנית הבריטית עומדות סנקציות ממוקדות נגד חברות, גופים ויחידים המספקים שירותים לבנייה, לתשתיות, למימון ולנדל"ן בהתיישבות. לצד זאת, לונדון מתכננת לאסור יבוא סחורות ממה שהגדירה "התנחלויות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים", ולסרב לבקשות לרישיונות יצוא שלטענת מיליבנד תורמים באופן מהותי ל"כיבוש".
בנאומו הרווי שנאה בפרלמנט תקף שר החוץ בחריפות את מדיניות ישראל ואמר: "אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית הכפילה את עצמה מאז הסכמי אוסלו. יותר התנחלויות נבנו תחת הממשלה הזאת מאשר בעשרים השנים האחרונות. משפחות פלסטיניות נעקרו, בתים נהרסו". דבריו לוו בתרועות מצד חברי הפרלמנט, בעוד הממשלה הבריטית אף גיבתה באופן רשמי את הטענה כי באזור מתרחש "טיהור אתני".
אחד המוקדים שעליהם מצביעות מדינות מערביות הוא אזור E1, שבו הבנייה נתפסת מבחינתן כפגיעה ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית וכמהלך המקשה על קידום פתרון שתי המדינות.
לפי לוח הזמנים שהוצג, החקיקה הבריטית צפויה להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים. למהלך הבריטי מצטרפות מדינות נוספות, בהן צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה. בכך מבקשת בריטניה לקדם חזית בינלאומית שתפעיל לחץ כלכלי על ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון.
