שלום וברכה מורי ורבותי!
והנה שאלה שלכם!
נכה צה"ל, אדם שמסר את חייו למען המדינה ונפגע מכך, מנסה לשקם את חייו, לפתוח אותם מחדש והנה נשלל לו רישיון הנהיגה, והוא מתלונן וכועס ואומר: "ריבונו של עולם! למה על כל הצער שעברתי אני חייב לעבור צער נוסף? מדוע לא נגיע לקיום החזון של 'סוף וקץ לכל צרותינו' (תפילת שמונה עשרה של ראש חודש)"?
שים לב חבר יקר!
זכית למסור נפש למען עם ישראל, זכית למסור נפש בצבאו של הקדוש ברוך הוא, זכית להיות אותו אחד שהגיע למען עם ישראל לנכות אישית, אתה אחד מהקדושים שלנו, אתה אחד מהאנשים הכי מדהימים שיכולים להיות.
אבל אתה יכול גם להרוס את זה בלי כוונה עם כוונה אחת לא טובה, ואני אסביר לך למה.
יש לנו מישהו גדול שקוראים לו האלוקים שהוא יודע מה טוב בשבילך הרבה יותר טוב ממה שאתה יודע ואף אחד מאיתנו לא מנסה להיכנס לראש שלו, כי יש לו ראש מאוד גדול והרבה מאוד שכל, התפקיד היחיד שלנו הוא ליישר איתו קו ולסמוך עליו בעיניים עצומות.
גם אם זה נראה ממש איום ונורא, תזכור שמי שעומד מאחרי השלילה הזו ומי שעומד גם מאחרי הנכות הזה הוא הקדוש ברוך הוא.
אין לנו זכות תמיד להבין למה זה לטובתנו, אבל יש לנו זכות לסמוך עליו ולומר לו: "אבינו מלכנו, אבא שלנו היקר, אבא שלנו הכל- יכול, עם כל הקושי, עם כל המצב שאנחנו לא מצליחים לראות אור בקצה המנהרה, אנחנו סומכים עליך ויודעים שאתה יודע טוב טוב מה שאתה עושה".
"כִּי חֲמַת אָדָם תּוֹדֶךָּ שְׁאֵרִית חֵמֹת תַּחְגֹּר" (תהלים עו, יא) גם אם יש עוד שיעורים שהקדוש ברוך הוא רוצה ללמד אותנו בדרך הלא קלה כל כך, כאשר אנחנו מקבלים באהבה את השיעורים הראשונים, השיעורים האחרונים מתבטלים.
הסיכוי הטוב ביותר לכל אחד מאיתנו לצאת מהמצוקה שלו היא לקחת את המצוקה הנוכחית ולומר: "ריבונו של עולם! אני לא מבין אותך אבל אני סומך עליך שהיא הדבר הטוב ביותר בשבילנו".
בהצלחה לך בהצלחה לכל אחינו בארץ ובעולם.
וברוכים תהיו!
