כמה באמת עולה למשק הישראלי העובדה שחלק גדול מהגברים החרדים אינם משרתים בצה"ל? המספר של 14.9 מיליארד שקל, שהופיע במחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה וזכה לכותרות רבות, עומד כעת במוקד ביקורת מחודשת מצד חוקרים הטוענים כי הוא כולל רכיבים שאינם קשורים ישירות לאי גיוס החרדים.
מחקר המכון, שנערך על ידי גלעד כהן קובץ' וד"ר גלעד מלאך, העריך את הסבסוד הבין־מגזרי בתחום הביטחון הצבאי ב־14.9 מיליארד שקל בשנה. לפי המחקר, 11.2 מיליארד שקל מתוכם הם סבסוד בעלויות הביטחון הגלויות, ועוד כ־3.8 מיליארד שקל מיוחסים לעלויות ביטחון סמויות.
אלא שבבדיקה מחודשת של הנתונים נטען כי הצגת מלוא הסכום כעלות של אי גיוס החרדים מטעה, משום שהסכום כולל גם פערים הנובעים מהכנסה נמוכה ומאי השתלבות של החברה החרדית בשוק העבודה. גם ״גלובס״, שבדק בעבר את הטענה, פרסם היום כי לאחר בחינה מחודשת של המספרים התברר שהחישוב המקורי שלו התבסס על נתון שאינו מבודד את העלות הישירה של אי הגיוס.
לפי ההסבר שמסר המכון עצמו ל״גלובס״, מתוך 14.9 מיליארד השקלים, 11.2 מיליארד הם העלות הגלויה הנובעת מתקציב הביטחון, בעוד כ־3.8 מיליארד הם העלויות הסמויות. במכון הדגישו כי החלק הגלוי קשור גם להיעדר תעסוקה ולרמת הכנסה נמוכה, המביאות למיסוי נמוך יותר, ולא רק להיעדר שירות צבאי.
על פי הבדיקה שמציגים חוקרי מיזם ״האמת״, גם אופן חישוב פערי המס מעורר סימני שאלה. לטענתם, החישוב המקורי נשען על חלקה של החברה החרדית באוכלוסייה מול חלקה בתשלומי המס, ובכך נכללו בחישוב גם ילדים ותינוקות. לפי הטענה, חישוב המבוסס על משקי בית ולא על כלל הפרטים באוכלוסייה משנה באופן דרמטי את התוצאה.
בנוסף, נטען כי נתוני שיעור המס החרדי שעליהם התבסס החישוב נלקחו משנים קודמות, וכי עדכון הנתונים לשנים האחרונות משנה גם הוא את התוצאה. החוקרים מותחים ביקורת גם על ההישענות על תקציב הביטחון בתקופת המלחמה, שלדבריהם אינו יכול לשמש לבדו מדד ישיר לעלות הנובעת מהיעדר גיוס חרדים.
נקודה נוספת נוגעת ל־1.4 מיליארד שקל שיוחסו במחקר לעלות הביטחונית של אי שירות נשים חרדיות. לפי הטענה שמציגים אנשי ״האמת״, רכיב זה אינו חלק מהדיון על אי גיוס גברים חרדים, ולכן אין לייחס אותו לעלות היעדר שירותם של הגברים.
גם רכיב המילואים עומד במחלוקת. במחקר המכון מופיע רכיב של כ־3.8 מיליארד שקל בעלויות הביטחון הסמויות, הכוללות בין היתר את ״מחיר השירות״ למשרתי הסדיר והמילואים.
במקביל, חשוב לציין כי המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם בעבר מחקר נפרד שבחן תרחישים של שילוב חרדים בשירות הסדיר ובמילואים, ובו הוצגו חיסכון ועלויות אפשריים למשק בתרחישי גיוס שונים. לפי אותו מחקר, בתרחיש של שילוב 40% מהגברים החרדים הרלוונטיים ניתן היה להגיע לחיסכון של 1.9 מיליארד שקל בשנת 2025 בעלויות המילואים, ואילו בתרחישים רחבים יותר הוצגו סכומים גבוהים יותר. מדובר בחישוב תרחישי של עלות המילואים, ולא בנתון זהה לחישוב הסבסוד הבין־מגזרי של 14.9 מיליארד שקל.
ההתפתחויות האחרונות קיבלו חיזוק משמעותי גם מכיוון בלתי צפוי: ״גלובס״ חזר בו מבדיקה קודמת שבה חושבה עלות חודשית של כ־1,420 שקל למשק בית, והבהיר כי החישוב המקורי כלל את מלוא 14.9 מיליארד השקלים, אף שסכום זה אינו מייצג רק את העלות הישירה של אי הגיוס. לאחר פנייה ובדיקה מחודשת מול חוקרי המכון, נקבע שם כי העלות הישירה של אי התגייסות חרדים עומדת על 3.8 מיליארד שקל בשנה, כאשר מתוך הסכום הזה 1.4 מיליארד מיוחסים לפטור נשים, 1.9 מיליארד לאי גיוס גברים וכחצי מיליארד להיעדר מעטפת מילואים.
בהתאם לכך, ״גלובס״ שינה את הבדיקה ואת המסקנה שניתנה לטענה שעליה התבסס החישוב המקורי. במקום חלוקה של העלות בין ארבעת עשירוני ההכנסה העליונים בלבד, נעשה בחישוב המתוקן שימוש בכלל משקי הבית העובדים, והתוצאה ירדה לכ־144 שקל בחודש למשק בית.
במיזם ״האמת״ טוענים בעקבות זאת כי המספר 14.9 מיליארד שקל הוצג באופן שאינו משקף את העלות הישירה של אי גיוס הגברים החרדים, וכי שילוב רכיבים נוספים בתוך הסכום יצר פער משמעותי בין הכותרת לבין המשמעות הכלכלית של הנתונים.
לדברי אחד החוקרים, שמעדיף בשלב זה מסיבות מובנות לשמור על אנונימיות, "נגמר העידן שכל חוקר ממציא נתונים כרצונו ומשמיץ את החברה החרדית להנאתו. מותר וגם יש על מה לבקר את החברה החרדית, אבל חובה לעשות זאת רק בצמוד לנתוני אמת ובלי לנפח ולייצר אגדות שנועדו לעזור בקלפי".
