אבל כבד בעולם התורה והקבלה: זקן המקובלים הגאון הצדיק רבי דוד שלום בצרי זצוק"ל, ראש ישיבת המקובלים 'השלום' בירושלים, הסתלק לבית עולמו בערב חג הסוכות, כשהוא בן 85.
הגאון הצדיק רבי דוד בצרי התמוטט בביתו ברחוב הרב לנדא בבני ברק. כוחות ההצלה שהוזעקו למקום ניהלו מאמצי החייאה ממושכים, והוא פונה לבית החולים שיבא בתל השומר במצב קריטי, אולם למרבה הצער נאלצו הרופאים לקבוע את פטירתו, לאחר החייאה נוספת שכשלה.
הסתלקותו חותמת עשרות שנים של תורה וקבלה, כשבמהלכן הפך רבי דוד בצרי לאחת הדמויות המזוהות עם עולם המקובלים הספרדי בירושלים. אלפי בני אדם עברו במהלך השנים בפתחו, ביקשו את עצתו וברכתו, השתתפו בתפילות ובתיקונים שערך, והגיעו לישיבתו כדי ללמוד מתורת הנסתר.
רבי דוד שלום בצרי נולד בירושלים בי"ד באב תש"א, לאביו רבי יוסף בצרי ולאמו מרת ויקטוריה ע"ה. הוא צמח מתוך אחת המשפחות המזוהות במשך דורות עם חכמת התורה והקבלה, כאשר מצד אמו היה נין אחותו של רבנו יוסף חיים, בעל ה'בן איש חי', וכן נינו של המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצוק"ל. רבי יהודה פתיה אף שימש כסנדקו.
את שנות בחרותו עשה בישיבת 'פורת יוסף' בירושלים, שם למד אצל גדולי חכמי הספרדים. בין רבותיו נמנה הגאון רבי יהודה צדקה, שהיה מראשי הישיבה, וכן המקובל הגאון רבי סלמן מוצפי, שלימים נעשה לחמיו. במקביל קיבל תורה גם מגדולי ירושלים, ובהם מרן הראש"ל רבי עובדיה יוסף זצ"ל והגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל.
כבר בצעירותו נודע בשקידתו ובמשיכתו העמוקה לתורת הקבלה. לאחר נישואיו המשיך להעמיק בתורת הנסתר, ובהמשך נעשה לאחת הדמויות הבולטות בעולם הקבלה הירושלמי.
בתחילת שנות השבעים עמד בראש ישיבת 'חברת אהבת שלום', יחד עם המקובל רבי יעקב משה הלל. בהמשך הקים יחד עם בנו, המקובל רבי יצחק בצרי, את ישיבת המקובלים 'השלום' בשכונת מקור ברוך בירושלים. הישיבה נקראה על שמו של המקובל האלוקי רבי שלום שרעבי, הרש"ש, והפכה עם השנים לאחד המרכזים המוכרים ללימוד חכמת הקבלה בעיר.
בישיבת 'השלום' נמסרה תורת הקבלה על פי מסורת רבותיו של רבי דוד בצרי. בהם חמיו, המקובל רבי סלמן מוצפי, שקיבלה מרבו המקובל רבי יהודה פתיה. לצד לימוד תורת הנסתר ערך רבי דוד בצרי במשך עשרות שנים בתפילה ובתיקונים עבור הציבור. בישיבה התקיימו פדיוני נפש ותפילות עבור חולים, מבקשי זיווג, פרנסה, שלום בית וזרע של קיימא, לצד תיקונים שונים לעילוי נשמות ולעניינים נוספים.
הפעילות הזו הפכה את ישיבת 'השלום' לכתובת עבור ציבור גדול שחיפש עצה, תפילה וברכה. רבי דוד בצרי קיבל קהל במשך שנים רבות, ובמקביל יצא למסירת שיעורים ודרשות ברחבי הארץ. הוא הרבה לעסוק בחיזוק בענייני תורה ומצוות, שמירת שבת, טהרת המשפחה, צניעות ויראת שמים.
אחת הפרשיות החריגות שהביאה את שמו לתודעה רחבה במיוחד הייתה פרשיית הוצאת ה'דיבוק' פנחס בן סופי שטלטלה את העולם היהודי בתחילת שנות האלפיים. במשך השנים התקיימו בישיבת 'השלום' כמה מעמדים מסוג זה, במסגרת המסורת הקבלית שבה עסק רבי דוד בצרי. האירועים הללו עוררו לאורך השנים עניין רב גם מחוץ לציבור החרדי, והפכו את רבי דוד בצרי לדמות מוכרת גם בקרב מי שלא השתייכו לעולם הקבלה. עם זאת, עיקר עיסוקו במשך עשרות שנים נותר סביב לימוד התורה, הנהגת הישיבה, תפילה וחיזוק יהודים.
משפחת בצרי עצמה היא משפחה ענפה של תלמידי חכמים ודיינים. אחיו של רבי דוד הם הגאון רבי עזרא בצרי, שכיהן כחבר בית הדין הגדול, הגאון רבי ששון בצרי, דיין בבית הדין 'אהבת שלום', והרב מנחם בצרי, העומד בראש מוסדות 'סוכת דוד'. בין גיסיו נמנים הגאון רבי בן ציון מוצפי שליט"א והגאון רבי יהודה מוצפי זצ"ל.
גם ביתו של רבי דוד היה קשור קשר הדוק לעולם התורה והקבלה. רעייתו, הרבנית ציפורה ע"ה, הייתה בתו של המקובל רבי סלמן מוצפי זצ"ל. לאחר פטירתה בשנת תש"ף המשיך הגה"צ רבי דוד בצרי בפעילותו התורנית, ובהמשך התגורר בבניין הישיבה בירושלים, עד שבשנים האחרונות חלה ירידה במצבו הבריאותי. בקיץ תשפ"ג עבר אירוע לבבי, ולאחריו עבר להתגורר בבני ברק. מאז ניהל בנו, רבי יצחק בצרי, את פעילות ישיבת 'השלום', בעוד רבי דוד המשיך לשמש כנשיא הישיבה ועמוד התפילה.
בחודשים האחרונים שוב ידעו בני משפחתו ותלמידיו דאגה למצבו. בחודש אלול הוא אושפז בבית החולים הדסה עין כרם והציבור נקרא להתפלל לרפואתו. מצבו השתפר לאחר מכן, אולם הבוקר, ערב חג הסוכות, התמוטט בביתו בבני ברק והפעם לא שב לאיתנו.
בפטירתו הסתלק אחד מזקני עולם הקבלה בדור האחרון, מי שהקדיש את חייו ללימוד תורת הנסתר, להקמת עולה של תורה ולהרבצת תורה ברבים. במשך עשרות שנים היה רבי דוד בצרי כתובת עבור מבקשי עצה, ברכה ותפילה, והותיר אחריו את ישיבת 'השלום', את תלמידיו הרבים ואת בני משפחתו, ממשיכי דרכו בעולם התורה והקבלה.
מסע הלווייתו ייערך היום, ערב שבת וחג הסוכות, לאחר חצות בשעה 14:00 מהיכל ישיבת 'השלום' שבראשה עמד, ברחוב תחכמוני 1 בירושלים, לעבר בית העלמין בסנהדריה שם ייטמן.
תנצב"ה.
