הסלמה חריפה ומהירה בקרן אפריקה מעוררת חשש כבד מפני התלקחותה של מלחמה כוללת ורחבת היקף בין אתיופיה לאריתריאה. הלחימה בשטח כבר בעיצומה, כאשר כוחות צבא אתיופיה ומיליציות התומכות בממשלה נכנסו לעיר אדיגראט הסמוכה לגבול, לאחר שנרשמה נסיגה של כוחות אריתריאיים מהאזור. גל הקרבות בצפון אתיופיה נמשך בעוצמה, תוך דיווחים על פיצוצים עזים ותקיפות כטב"מים ממוקדות.
לפי דיווח ברויטרס, המתיחות הצבאית הגיעה לשיאה בשבוע האחרון, לאחר שצבא אתיופיה תקף באמצעות כטב"מים כוחות אריתריאיים שחצו את הגבול באזור זלמבסה והתקדמו לעומק השטח לכיוון אדגה חמוס. התקיפות הללו אילצו את הכוחות האריתריאיים לסגת מעמדותיהם, בעוד תושבים מקומיים מדווחים על הדי פיצוצים חוזרים ונשנים שנשמעו לאורך כל ליל שישי.
בעקבות החמרת המצב הביטחוני בשטח, פנו שתי המדינות השכנות למועצת הביטחון של האו"ם והטיחו האשמות הדדיות קשות, כאשר כל צד טוען לפגיעה בריבונותו ומגדיר את צעדי היריב כ"הכרזת מלחמה מלאה". שר החוץ האריתריאי, עותמאן סאלח, שיגר מכתב חריף למועצה ובו טען כי האשמותיה של אדיס אבבה בדבר פלישה נועדו להכשיר קרקע לתוקפנות.
סאלח כתב במכתבו לאו"ם: "אריתריאה מבקשת ממועצת הביטחון של האו"ם לגנות בחריפות את הכרזת המלחמה המחפירה של אתיופיה נגד אריתריאה, ולנקוט נגדה את צעדי ההרתעה הנדרשים בהתאם לפרק השביעי של מגילת האו"ם". יצוין כי הפעלה של הפרק השביעי במגילת האו"ם מעניקה למועצת הביטחון סמכויות נרחבות, החל מהטלת סנקציות כלכליות נוקשות ועד לאישור פעולה צבאית בינלאומית.
מאחורי הפיצוץ הנוכחי עומד קרע עמוק שהלך והחריף בשנים האחרונות. בעוד שבין השנים 2020 ל-2022 שיתפו שתי המדינות פעולה נגד המורדים התיגראים, חתימת הסכם פרטוריה בסוף 2022 ללא שיתוף אריתריאה הובילה למתיחות גוברת. הסכסוך הגיע לשיא על רקע דרישתה של אתיופיה, שאיבדה את גישתה לים סוף עם עצמאות אריתריאה ב-1993, להשיג מוצא ימי. ראש ממשלת אתיופיה אביי אחמד חזר והדגיש כי ארצו חייבת גישה לים, בעוד באסמרה רואים בדרישות אלו איום קיומי ישיר על שטחה.
