שלום וברכה מורי ורבותי!
והיום יום ט"ו באב!
ביהדות אין יום האם ואין יום האהבה, כי אהבה צריכה להיות יום יום ושעה שעה וכבוד לאבא ולאמא אמורים להיות בכל עת ובכל שעה.
מה מהותו של יום זה?
הגמרא בסוף מסכת תענית (תענית כ"ו ע"ב) מספרת שזה היה היום שבו היו בחורי ישראל נפגשים עם בנות ישראל ומשם יצאו הרבה מאוד חתונות ולכן "לא היו ימים טובים כאלו לעם ישראל".
אבל לגבי כל אחד מאיתנו זה אומר דבר אחד, אין כזה מושג לקחת יום אחד בשנה ולהיזכר בו באשה או באמא, אין כזה מושג לקחת יום אחד בשנה ולומר: "זהו היום של אהבת ישראל שלי", "זהו היום של הכיבוד הורים שלי", לא היה ולא יהיה!
עשרים וארבע שעות ביממה, שלוש מאות שישים וחמישה ימים בשנה, כולנו אוהבים, כולנו מחבקים, כולם מנשקים וכולנו מעניקים לכל הסובבים אותנו את החום והאהבה הדרושים להם.
אבל מעל הכל, מעל כל מה שיכול להיות בעולם, "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו" (רמב"ם הלכות אישות פרק ט"ו הלכה י"ט), ביהדות אין שוויון זכויות, והבעל הוא היחיד שחותם על הכתובה, האשה אפילו לא חותמת בשוליים, כי רק הבעל, ברגע שנשא את האשה מקבל על עצמו לעשות הכל בכדי שהנערה הזו תהיה מאושרת.
היום הזה יכול מקסימום להבעיר קצת יותר את הלהבה, אבל הלהבה הזו אמורה להיות בוערת עד ט"ו באב הבא, ועד ט"ו באב של שנת המאה ועשרים לחיי הנישואים.
כי אהבה של "אוהבה כגופו" לא מחליפים, ולא מעלים ומורידים לפי תאריכים או מצבי רוח.
כולנו באהבה ואחווה שלום ורעות, נחת שלווה ושמחה לעבודתו יתברך, "ימים על ימי מלכים תוסיף שנותיהם כמו דור ודור" (עפ"י תהלים סא, ז).
ברוכים תהיו!
