מחקר חדש שפורסם ב"ניו יורק טיימס" ומאוחר יותר גם בdoctorsonly מראה תוצאות שמצטרפות לראיות דומות שהתקבלו עוד בתחילת המגיפה ומהווה ראיה נוספת לכך שנגיפי קורונה עלולים להימצא בנתז-רסס נשימתי במרחק שבין שני מטרים עד חמישה מטרים מחולה מאושפז בבית חולים,
בדיווח הנוכחי וירולוגים מאוניברסיטת פלורידה הודיעו כי בודדו את הנגיף מרסס נשימתי שריחף באוויר ליד מיטות של חולי קורונה. בניסוי שבוצע נוצרה בדרך מתוחכמת דגימה שהגדילה את התרסיס למימדים המאפשרים איסוף מהאוויר בעזרת אדי מים מזוקקים. הדגימה הועברה לנוזל עשיר במלחים, סוכרים וחלבונים – משמרי פתוגן. צוות המחקר אסף את הדגימות מאוויר החדר באגף לחולי קורונה בבית חולים בפלורידה. אף אחד מהחולים הסימפטומטיים לנגיף לא עבר פרוצדורות רפואיות שעשויות לגורם לו לייצר יותר רסס נשימתי.
האוויר בחדר הוחלף שש פעמים בתוך שעה והיו בו מסנני אוויר, מערכת קרינת על-סגול ואמצעי בטיחות נוספים. ד"ר ג'ון לדניקי, וירולוג ראשי בצוות, ציין: נמצאו 74 חלקיקי נגיף בליטר אוויר. לדבריו, במרחבים סגורים כמו כיתות לימוד שאינן מאווררות כראוי, יימצאו יותר נגיפים באוויר.
קודם לכן סברו שרק חלקיקים מהחומר הגנטי של הנגיף עשויים להימצא ברסס שכזה ועקב כך נראה שגם בצורה הזאת קיימת סכנת הידבקות בנגיף למי שאיננו ממוגן היטב ומטפל בחולה קורונה.
כאשר פורסמו הערכות ראשונות על האפשרות הזאת של הדבקה בנגיף היו מומחים שהטילו בכך ספק, ביניהם יועצים ל-WHO. אולם, הימצאות נגיפים בארוסולים במרחק של עד חמישה מטרים מחולה, פירוש הדבר שמדובר בטווח שהוא יותר מפי שניים מעבר לזה שנקבע בהנחיות לשמירה על ריחוק חברתי.
במחקרים ראשונים שנעשו במעבדה נמדדו חלקיקי נגיף בסילון נתז נשימתי (עקב שיעול או עיטוש חזק) במרחק של שמונה מטרים. גודלם של חלקיקי הרסס היה כ-5 מיקרומטר. יש מומחים שעדיין סבורים שלא ברור אם כמות הנגיפים בארוסולים הללו מספקת להידבקות של אדם בריא. ההנחה היא שההתאדות באוויר עשויה להקטין את מימדיהם עוד יותר.
