אחרי שנים של מאבק במגמת ההפרטה של הכשרות, הרבנות הראשית מגלה סימני השלמה עם המצב ומסייעת בעקיפין לגופי ההשגחה המתחרים. מעתה יוכלו בתי עסק בהשגחה פרטית, כמו זו של ארגון צהר, להציג "הודעה" או "הצהרה" שבית העסק מפוקח – ולא ייקנסו. כך מתפרסם בעיתון ידיעות אחרונות
הלשכה המשפטית של הרבנות פירסמה נוהל המתיר לבתי עסק בענף המזון להציג עצמם ככשרים, אף שאינם מפוקחים על ידי הרבנות המקומית, בלי שזה ייחשב לעבירה פלילית של הונאת כשרות. בכך מיישרת הרבנות קו עם פסיקת בג"ץ מ־2017 שהתירה לבתי עסק להציג מסמך כתוב המפרט את כללי ההלכה הנשמרים במקום, ואף לציין שם של רב או ארגון המפקח על כך. הנהנה העיקרי הוא ארגון רבני צהר, שמערך הכשרות תחתיו הוא הגוף המרכזי המעניק השגחה פרטית לעסקים.
חוק איסור ההונאה בכשרות קובע כי בית אוכל רשאי להציג את עצמו ככשר רק אם יש לו תעודה מטעם הרבנות הממלכתית – גם אם מבחינה הלכתית המזון שבו כשר למהדרין ואף אם המטבח מפוקח על ידי גופי השגחה מוכרים וקפדניים כמו ה"בד"צים". המטרה: מניעת הונאת כשרות, מחשש שללא פיקוח של המדינה (באמצעות הרבנות) רבנים או ארגונים מפוקפקים ינפיקו לעסקים "תעודות כשרות" בלי כיסוי, ללא השגחה על תהליך הכנת המזון.
כעת, כאמור, החליטה הרבנות לעדכן את מסמך מדיניות האכיפה הרשמי שהיא מציגה לציבור ולהתאימו לפסיקת בג"ץ. לראשונה היא מפרטת לא רק את האסור אלא גם את המותר בחוק הונאת הכשרות, ואף מפרסמת הצעה לנוסח ההצהרה של בית העסק המוסכם עליה. במסמך נכתב כי "בעל בית אוכל רשאי, גם אם אין בידו תעודת הכשר, להציג מצג אמת בכתב המפרט את הסטנדרטים בהם הוא עצמו נוהג בטיפולו במוצרי מזון בבית האוכל שבבעלותו".
