בקריאה פשוטה, הפיוט הזה מהלל את השבת, וקורא לנו לצאת לקבל את פניה, כחתן היוצא לקבל את פני הכלה. אך למעשה זה פיוט שנכתב על אדני הקבלה, והוא צופן בתוכו סודות עמוקים, ומתאר את עליית העולמות הרוחניים ביום השבת.
משום כך קבע גדול המקובלים, האר"י ז"ל, כי יש להכליל את הפיוט הזה בסידור התפילה, ובכוח סמכותו הגדולה נתקבל הדבר בכל קהילות ישראל, אשכנזים וספרדים כאחד.
בפיוט הזה כלולים גם מוטיבים עזים של נבואות הגאולה. אנו קוראים לשכינה הקדושה – "קומי צאי מתוך ההפכה, רב לך שבת בעמק הבכה" – דיי לך לשרות בגלות. הגיע הזמן לצאת לגאולה.
לכנסת ישראל אנו קוראים: "התנערי מעפר, קומי! לבשי בגדי תפארתך, עמי!". זו קריאה ליהודים להתנער מן העפר והאבק שמכסה את האוצרות שבתוכם. ללבוש את בגדי התפארת האמיתיים שלנו. להיות מי שהננו באמת.
וזה יקרה "על-יד בן-ישי בית הלחמי" – משיח צדקנו, נצר לדוד המלך, שנולד בבית לחם (הביטוי "יִשַׁי בֵּית-הַלַּחְמִי" מופיע בשמואל-א טז,א).
המשיח מוזכר שוב בבית שלפני האחרון, הנפתח במילים "ימין ושמאל תפרוצי". הפייטן שאב כאן השראה מהפסוק בישעיה (נד,ג) "כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי". המשיח מכוּנה כאן "איש בן פרצי", כי הוא יהיה מצאצאי פרץ, בנו של יהודה, וכמו-כן יפרוץ את גדרות הגלות ויביא גאולה לעם ישראל ולעולם כולו.
הפיוט הנפלא הזה מוּשר בקהילות ישראל במנגינות רבות ומגוּונות. בחסידות חב"ד לא הייתה מנגינה מיוחדת וקבועה לפיוט, וכל חזן בחר לשיר אותה במנגינה חב"דית שבחר. אחת הנעימות המקובלות בקהילות חב"ד בשנים האחרונות היא זו שהושרה לראשונה בכינוסי ילדי 'צבאות השם', בהשתתפות הרבי, ומשם אומצה גם לנעימת הפיוט 'לכה דודי'.
מילים: מתוך 'קבלת שבת'
שירה: אליה גבאי
הפקה מוזיקאלית, עיבוד ובס – נאור כרמי
גיטרות – עמית יצחק
תופים – אסף זמיר
כלי הקשה – רוני עיברין
קלידים – אליה גבאי
עוד וקאנון – אלעד גבאי
מיקס – נאור כרמי
מאסטרינג – ארן לביא
קליפ מילים: סטודיו סולם יעקב
דיגיטל: יהודה מאיר / BugLife
