שלום וברכה מורי ורבותי!
השעה שלנו לחינוך ההורים, אשר יחד, בעזרתה, נזכה לחנך את ילדינו להיות מדהימים ומיוחדים, לפחות כמו אבותינו.
ושימו לב טוב!
אנחנו נמצאים בתקופה מלאה מהמורות.
דיברנו על כך כמה פעמים שהתקופה הזו לא הגיונית משום סיבה, לא רוחנית ולא גשמית.
מה קורה כאשר הבן שלך מבקש משהו שאתה לא בדיוק יודע אם נכון לסרב לו או לא?
מה קורה כאשר הבן שלך עושה משהו ואתה לא יודע בדיוק אם זה נכון להעיר לו או לא?
מה קורה כאשר אתה מגיע להעיר את הבן שלך בבוקר ואתה מתקרב כבר ל'סוף זמן קריאת שמע', ואתה מעיר אותו בצורה עדינה ושקטה ואתה לא יודע עד כמה זה נכון להתנהג קצת יותר באלימות?
יש לנו כללים: ספק דאורייתא לחומרא, ספק דרבנן לקולא.
ספק חינוך ילדים לקולא או לחומרא?
התשובה היא, בגלל שחינוך הילדים נוגעת לחיי נפש, הרי זה ממש כמו פיקוח נפש, וספק פיקוח נפש לחומרא.
מה זאת אומרת?
אם יש סיכוי שהבן שלך יפגע, או לא יקבל משהו שהוא ממש צריך, גם אם ישנם סיכויים טובים אחרים, אתה אמור לחשוש לסיכויים האלו ולעולם לא לסרב למשהו שיכול להיות חיי נפש.
לעולם לא להעיר על משהו שיכול לפגוע בו עד רמה של חיי נפש.
לעולם לא לעשות משהו שיכול לגרום לבן שלך לומר: "אבא שלי שונא אותי", כי השלב הבא אחרי "אבא שלי שונא אותי" הוא "הקדוש ברוך הוא שונא אותי, וכל מה שמסביב כבר לא מתאים לי".
מורי ורבותי!
הילדים היחידים ששורדים את משברי החיים בגיל הטיפש-עשרה, הם אלו שיודעים בוודאות שההורים שלהם אוהבים אותם אהבת נפש!
כל היתר עוברים את זה רק בדרך נס-פלוס.
ואין מישהו שהיום לא צריך ניסים כולל אלו שההורים שלהם אוהבים אותם.
אנחנו לא אמורים לעשות משהו למעלה מדרך הטבע.
הדבר הראשון שילד אמור לקבל הוא: "אבא ואמא אוהבים אותי אהבת נפש", כל מה שיכול לפגוע בזה, לא עושים, גם אם זה רק ספק.
בתפילת העמידה אנחנו אומרים: "אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב".
מסבירים הראשונים למה אנחנו מזכירים את זה שהוא האלוקים של אברהם, יצחק ויעקב, וכי זה לא מיותר?
מספיק שהוא האלוקים שלי? אמרת כבר "אלוקינו", למה צריך לפרט "אלוקי אבותינו"?
מסבירים הראשונים, שאדם לא מאמין לשום דבר מלבד מה שאבא שלו ואמא שלו אמרו לו, ולכן אם ההורים שלי אמרו לי, הם בוודאי לא ישקרו עלי, ומזה אני יודע שה' הוא האלוקים.
במילים אחרות, מי שלא סומך על אבא שלו, אין לו גם אמונה בקדוש ברוך הוא, והוא יגיע אליה באיחור במצבים ובצורות הרבה יותר קשות.
בהצלחה רבה לכולנו באחד מהתפקידים המדהימים והנפלאים וההכרחיים והקריטיים ובעלי מסירות הנפש, של כל אחד מאיתנו.
וברוכים תהיו!
