המדינה הודיעה היום לבג"ץ כי היא מבקשת להאריך את תוקפו של חוק הגיוס על בסיס סעיף בחוק יסוד הכנסת שמאפשר לעשות זאת בתקופת בחירות. הודעת המדינה נמסרה אף ששר הביטחון בני גנץ הודיע בשבוע שעבר כי לא יבקש מבג"ץ לדחות את פקיעת החוק הפוטר תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל.
בשל החלטת גנץ, אמש בחצות היה אמור לפקוע החוק. אלא שהיום הודיעה המדינה לבג"ץ כי החוק צריך להישאר בתוקף עד חודש יולי – שלושה חודשים מיום כינון הכנסת הבאה. בקשת המדינה נסמכת על סעיף 38 בחוק יסוד הכנסת שקובע כי "כל חיקוק שתוקפו היה פוקע תוך שני החודשים האחרונים לתקופת כהונתה של הכנסת היוצאת, או תוך ארבעה חדשים לאחר שהכנסת החליטה להתפזר, או תוך שלושת החדשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת – יעמוד בתוקפו עד תום שלושת החדשים האמורים".
בהודעת שמסרה היום המדינה לבג"ץ נכתב כי היא מבקשת להפעיל את הסעיף, בהתחשב בכך שבג"ץ כבר קבע בעבר כמה פעמים כי סעיף 38 מאפשר לדחות את תוקפו של חוק הגיוס. "שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונת הכנסת ה-24 צפויים להסתיים ב-6 ביולי 2021. לפיכך, עמדת המדינה היא כי בטלות החוק תיכנס לתוקף ביום זה", נמסר. עוד נכתב כי הודעת המדינה הוגשה על דעת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון גנץ והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.
אתמול שוחח סגן שר התחבורה, אורי מקלב, עם מזכיר הממשלה וראש לשכת ראש הממשלה, והם סיכמו כי המדינה תעדכן את בג"ץ כי יש להאריך את חוק הגיוס על פי הסעיף המדובר. גורם המעורה בפרטים אמר ל"הארץ" כי בימים האחרונים נערכו בצה"ל לאפשרות של פקיעת החוק ופעלו להסדיר את המשך התיאום עם תלמידי הישיבות כך שיתייצבו להסדיר את מעמדם.
בג"ץ ביטל את חוק הגיוס לפני כשלוש שנים וחצי, ומאז קיבל מעת לעת את בקשות המדינה לדחייה ביישום ההחלטה.
לפני שלושה חודשים הבהיר בית המשפט למדינה כי לא יינתנו ארכות נוספות בעניין. לפי החוק, מהרגע שבו ביטול הפטור לתלמידי ישיבות ייכנס לתוקף, הם יהיו חייבים בגיוס לצה"ל.
בהחלטתו מספטמבר 2017 קבע בג"ץ כי החוק יבוטל בתוך שנה. בית המשפט ניהל את הדיון על החוק בהרכב מורחב ובראשות הנשיאה לשעבר מרים נאור, והחליט לבטלו ברוב של שמונה נגד אחד. לאחר ביטול החוק בבג"ץ גיבשו משרד הביטחון וצה"ל חוק גיוס חדש. התנגדות ש"ס ויהדות התורה לחוק זה יצרה משבר פוליטי, שהוביל בסופו של דבר לפיזור הכנסת בדצמבר 2018 ולבחירות שהתקיימו באפריל 2019.
