ההשקעה הממוצעת בתלמיד הייתה 6,000-1,000 שקלים עבור כלל התלמידים ברשות, לעומת השקעה ממוצעת של 2,567-257 שקלים לתלמיד בחינוך המוכר שאינו רשמי (מוכש"ר), כך עולה מדו"ח המבקר על הרשויות המקומיות שפורסם היום (רביעי). הדו"ח בדק את מצב ההשקעה במוסדות אלו בין יולי לאוקטובר 2020 בחמש רשויות מקומיות נבחרות: באר שבע, רעננה, שפרעם והמועצות המקומיות זיכרון יעקב ופרדס חנה-כרכור.
הדו"ח מגדיר מוסדות מוכש"ר כמוסדות חינוך שאינם בבעלות המדינה, אך היא מכירה בהם כמוסד לימוד ומעניקה להם סמל מוסד ורישוי לפעולה כמוסד חינוכי. מוסדות אלה קיבלו עליהם מידה מסוימת של החובות החלות על מוסדות חינוך רשמיים. חלקם מקבלים תקציב מהמדינה בשיעור פחוּת מזה הניתן למוסדות החינוך הרשמי. למוסדות אלה חופש רב יותר בקבלת תלמידים, בהעסקת מורים ובקביעת תוכנית לימודים. רוב בתי הספר במעמד זה מוחזקים ומנוהלים בידי עמותות.
177,438 תלמידים מהחברה החרדית, 33,672 תלמידים מהחברה הערבית ו-6,215 תלמידים יהודים שאינם חרדים למדו בשנת הלימודים תשע"ט במוסדות המוכש"ר ברשויות אלה.
698 מוסדות מוכש"ר יסודיים פועלים בחמש הרשויות שנבדקו בדו"ח. תקציבן של חמש הרשויות המקומית ממשרד החינוך היה 2.2 מיליארד שקלים, מתוכם 54 מיליון שקלים למוסדות המוכש"ר. בפועל הרשויות המקומיות העבירו 4.57 מיליון שקלים למוסדות המוכש"ר.
"תקצובן של מוסדות המוכש"ר תוקנן בחוק החינוך הממלכתי ב-2007. תיקון חוק זה נודע גם בשם 'חוק נהרי'. מטרת החוק הייתה הסדרת השתתפותן בתקציב של הרשויות המקומיות במוסדות המוכש"ר בתחומה לפי קריטריונים מובחנים ברורים ושיווינים".
על אף כוונת החוק, בדו"ח עולה שחלק מהרשויות נוקטות פרשנות מרחיבה של החוק, כלומר כל תקציב שמיועד למוסדות הממלכתיים יינתן גם למוסדות המוכש"ר, וחלק מהרשויות נוקטות את הגישה המצומצמת של בחירת התקציבים.
