מיזם הדגל של הממשלה נגד יושב ראש האופוזיציה הוא חוק הצינון: בהסכמים הקואליציוניים נכלל תיקון חוק היסוד, באופן שאמור למנוע ממי שכיהן כראש ממשלה במשך שמונה שנים להתמודד לכנסת.
ובכן, הפרשן הפוליטי עמית סגל כותב הבוקר בטורו ב'ידיעות אחרונות' כי חוק הצינון הולך ומצטנן. בהתייעצויות משפטיות עלתה בעייתיות בהגבלת הזכות להיבחר, גם אם לכהונה אחת. מהפריזר שאליו ייכנס החוק יוצא בקרוב חוק שעליו לא שמענו זה זמן מה: החוק שימנע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה אף שיאפשר לו עדיין כהונה בכנסת. ממילא, המשפט המתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי הוא הסיבה המהותית שבשלה רוב סיעות הקואליציה מתנגדות לנתניהו, לא כהונתו.
המכשול העיקרי כרגע בין הקואליציה ובין החוק הוא הסתייגותה של מפלגת השלטון הנוכחית. בימינה הצהירו לפני הבחירות וגם אחריהן על התנגדות עקרונית למהלך שמעניק לעובד ציבור לא נבחר, קרי היועץ המשפטי לממשלה, את היכולת למנוע מאחד מחברי הכנסת את הרכבת הממשלה. בנט יידרש להכריע בקרוב מאוד אם לתמוך בהצעה המעודכנת. הקו של ימינה לאורך מערכת הבחירות דיבר על הצורך להחליף את נתניהו בשל כהונותיו הממושכות, לא בשל האישומים נגדו. בנט סבור שגם תומכי ימינה ששמחים על המהפך אינם רוצים לראות איסור חוקי על כהונת נתניהו.
אם נעסוק בעתידה של ממשלת השינוי, לדברי עמית סגל החוליה החלשה בממשלה איננה עידית סילמן וחבריה לימינה, אלא סעיד אל־ח'רומי וחבריו לרע"מ.
"הטקטיקה הנכונה איננה זעם אלא לעג", כתב סגל. "ימינה היא כעת סיעת השלטון, ויידרש פיתוי בלתי סביר בממדיו כדי לגרום לחבריה או לחברי תקווה חדשה לחזור לבלוק הימין, בטח כאשר מדי יום נשרף עוד גשר".
לדבריו, מי שמרוויח הכי מעט מהממשלה וחוטף הכי הרבה הם מנסור עבאס וחבריו, והאגף השמאלי של מרצ: הם נדרשים להצביע בעד ממשלה שמכשירה את אביתר, מפנה בתים בסילוואן ומאפשרת מצעדי דגלים.
השבוע עלה ח"כ משה ארבל מש"ס לדוכן, ושיבח את מנסור עבאס בערבית על הזכות הנדירה שנפלה בחלקו להקים ישיבה יהודית בגבעות יהודה ושומרון. הסרטון רץ בחברה הערבית והביך קשות את רע"מ. "גם כאבי הבטן של מוסי רז אותנטיים בהרבה מאלה של איילת שקד וחבריה, שחלפו זה כבר אם בכלל היו. הטקטיקה של ארבל נכונה מזו של נתניהו. כך גם החלטה יעילה דווקא של נתניהו, להתנגד לחוק איחוד המשפחות: הנה צעד שמרחיב את הסדקים בקואליציה במקום להתיך אותה בחום הלב ואש הקרב".Ad Unmute
הבעיה היסודית של נתניהו, כותב סגל היא שהוא עדיין רחוק תשעה מנדטים תמימים מהשגת רוב בכנסת. "השבוע הצטלם בלשכת יו"ר האופוזיציה עם דרעי, ליצמן, גפני וסמוטריץ'. ההרכב הזה אינו אטרקטיבי מספיק, בלשון המעטה, כדי לכבוש מחדש את השלטון. הפלת הממשלה היא תנאי הכרחי, אבל רחוק מאוד מלהיות מספיק, לחזרת נתניהו למשרד ראש הממשלה".
