תנועת 'נאמני תורה ועבודה' פנתה במכתב לשר לשירותי דת, הרב הראשי יצחק יוסף ומנכ"ל הרבנות הראשית בדרישה להפסיק את השימוש בפרסומים הרשמיים במושג" חומרא" לגבי פתרונות הלכתיים בשנת השמיטה: "יש להשאיר את ההחלטה מה נחשב חומרא ומה קולא – בידי הקונה"
"בידי מקבלי ההחלטות והגופים הרשמיים ליצור מציאות, כאשר שימוש במילה חומרא מוציאה, פעמים רבות, את יכולת שיקול הדעת מהצרכן", נכתב במכתב אותו כתב הרב עידו פכטר מנאמני תורה ועבודה. "החקלאות הישראלית מתמודדת עם אתגרים קשים ומנסה למצוא פתרונות כלכליים לשינויים הצפויים לה, שימוש במילה "חומרא" ביחס ליבול נכרי בשנת השמיטה עלולה לגרום לאזרחים רבים לא לצרוך תוצרת ישראלית ולהחמיר את המצב הקיים על אף שהסיבה ההלכתית קלושה".
"אנו פונים אליכם על מנת לדרוש מהמועצות הדתיות להפסיק ליצור את הרושם כאילו צריכת יבול נכרי היא "שמיטה לחומרא". ניתן לקבל כי תפקידן של המועצות הדתית היא להורות לציבור היכן ניתן לרכוש כל אחת מהתוצרות הללו, אולם באופן המשאיר את ההחלטה מה נחשב חומרא ומה קולא, – בידיו של הקונה, בהתאם לפסיקת רבותיו", טוענים במכתבם בארגון תורה ועבודה
"אכן, רשאי אדם לחשוש מהפתרון של "אוצר בית דין", לא לסמוך על "היתר מכירה", ולצרוך בשל כך יבול נכרי. ואולם, להגדיר גישה זו כקיום מצוות שמיטה לחומרא, אינו אלא דבר שרחוק הן מפשטי המקראות העוסקים בשמיטה, הן מהפסיקה המקובלת, והן מן המוסר החברתי.
ידועה ומפורסמת תמיכתם של פוסקים לא מעטים ב"היתר המכירה", החל מהראי"ה קוק, עבור ברב עובדיה יוסף וכלה ברבנים רבים החיים כיום. מדוע אפוא ייגרע כוחו של פתרון זה ביחס ליבול נכרי? מדוע לזרוע רושם בציבור, כאילו מי שסומך על היתר מכירה, עושה דבר שאינו מהודר מספיק מבחינה הלכתית?", שואל הרב פכטר.
יצויין כי כל רבני אשכנז ובראשם מרן החזו"א שנדרשו לסוגיא פסלו את הפתרון של היתר מכירה
