בהסכמה עם השר לשירותי דת אושר הנוסח שהציע יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב, הכולל חובת דיווח לוועדת החוקה למשך חמש שנים, אודות יישום הוראת הקבע; עוד הוסכם לבקשת היו"ר ח"כ קריב כי במקרים של תביעות הנוגעות לסמכות הבין-לאומית לדון בתיקים אלו, ניתן יהיה לערער בזכות לביה"ד הרבני הגדול; היו"ר ח"כ קריב הגיש הסתייגות על הצעתו לחובת דיווח ליועץ המשפטי לממשלה על כל צו עיכוב יציאה מהארץ שמוצא נגד נתבע שמקום מושבו אינו בארץ; זאת כדי לאפשר להגיע להסכמות עם משרד המשפטים בנושא
ח"כ אורי מקלב שתמך בחוק: "החוק הצליח מאוד על אף הניסיונות של ארגונים שונים המונעים משנאת ההלכה והיהדות. אחרי תקופה שהחוק לא בתוקפו ולא ניתן לסייע לעגונות אנחנו שמחים להמשיך את החקיקה שיזמנו בקדנציה הקודמת"
חברת הכנסת לשעבר עליזה לביא, יוזמת החוק המקורי: "יש הרבה מה לתקן בבתיה"ד הרבניים אבל כל המתיר עגונה כאילו תיקן אחת מחומות ירושלים"
מוצע להפוך את הוראת השעה להוראת קבע תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות לכך בחוק. החוק אשר נחקק כהוראת שעה בשנת 2018 לשלוש שנים, הסמיך את בתי הדין הרבניים בישראל לדון בתביעת הגירושין של מי שאינם אזרחי המדינה ותושביה ואף אינם עונים לתנאי הזיקה הקבועים בסעיף 4א לחוק, במקרים שבהם הנישואין נערכו לפי דין תורה והאישה לא קיבלה גט מנישואין אלה בבית דין מחוץ לישראל.
