שלום וברכה מורי ורבותי!
ובהמשך לעמל והטורח למען הפרנסה, ולמען העושר העצום אליו חושק וכוסף כל אדם, כי הלוא אמר הכתוב: "יש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" (עפ"י המדרש בקהלת רבה פרשה א', אות י"ג), וכולנו לצערנו ובושתנו מקיימים בהידור רב את דברי התנא הללו.
ובכן שימו לב טוב מורי ורבותי!
האם מותר לאדם להוסיף מספר שעות עבודה, שבתמורה להן מציעים לו משכורת גבוהה הרבה יותר?
באותה מידה, אדם שמתעסק כעצמאי: יש לו עסקים, יש לו סחורות, ומחליט להוסיף סחורה על סחורתו, ושעות על שעות עבודתו, כי הוא חושב שבשעות הללו הוא יגיע לסכומים גדולים הרבה יותר.
האם דעת התורה הקדושה לעשות זאת, או שמא לא להתעסק בדברים מעבר לשגרה ולסטנדרט?
פעם אמר 'החפץ חיים' לאדם ששאל אותו אם כדאי לו להוסיף שעות לשעות העבודה, שהוא משול לאותו אדם שהיתה לו חבית של יין שממנה היה מוכר לכל עובר ושב, ויום אחד הוא החליט לייצר ברז נוסף לחבית.
שאלה אותו רעייתו: "ומדוע תרצה שני ברזים לחבית אחת, והלוא יש לך רק שתי ידיים ואתה יכול למלא בכל פעם מברז אחד בלבד?".
ענה לה בעלה: "אם ברז אחד נותן לי מאה כוסות יין ביום, הרי ששני ברזים יתנו לי מאתיים כוסות…".
אמרה אשתו: "שוטה שכמוך! החבית מכילה מאה כוסות בלבד, לא משנה אם זה יצא בברז אחד או משני ברזים".
כך גם המצב של הפרנסה שלנו, מה שנגזר יקרה בכל מקרה, העמל והטורח מיותרים לחלוטין.
"טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב" (משלי יז, א).
גם אם זה היה נכון שאתה מרוויח פחות, הרי שהיה שווה להרוויח פחות, ולהתפנות יותר לשלמות נפשך בלימוד התורה הקדושה, למען רעייתך ולמען ילדיך.
אך אם בכל זאת הגעת למצב שבו אתה מאמין שהכסף שיש לך, ומה שנגזר עליך לא מספק אותך, או לחילופין שנגזר עליך יותר, הרי שלא משם תבוא הישועה.
אלא בצדקה, בתמיכה בתורה, או כמו שהיה אומר הרב שטיינמן זצ"ל: "מי שרוצה להיות עשיר באמת, שיעניק חמישים אחוז מהונו לאחזקת התורה, שם נמצאת הסגולה האמתית לעושר הגדול, כל שאר הדברים לא מעלים ולא מורידים", וכך היה לכל מי שהאמין והלך בדרכו.
משקיעים בדברים האמיתיים, ומאידך משקיעים בבני המשפחה, משקיעים בנשמה הזקוקה ללימוד התורה היום יומי, וזוכים לרב טוב כל הימים, ולגן עדן כבר כאן בעולם הזה.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
