הבעל שם טוב, הוא מייסד התנועה ששינתה את נוף היהדות לנצח. במכתב שכתב לגיסו, ר' גרשון קיטובר, הוא תיאר חוויה שחווה בראש השנה תק"ז (1746), כאשר ברגע נפלא של דביקות הוא חווה עליית נשמה ונפגש עם נשמתו של המשיח.
הבעל שם טוב מיד זעק ושאל אותו: "אימתי קאתי מר"? והמשיח ענה לו: "לכשיפוצו מעינותיך החוצה" (משלי ה' טז')
אנו יודעים שהתורה הקדושה נמשלה למים, והמשיח הבטיח שברגע שמעיינות התורה יפוצו בעולם, יהיה זה הזמן שלו להתגלות ולהביא את הגאולה
מילים אלו הפכו לכוח המניע להתחדשות וחיבור מלא עוצמה להשם ולתורתו, שהבעל שם טוב החל להרבות ברחבי העולם
בכל פעם שיהודי לומד תורה, או חווה את ההנאה של קיום מצווה, הוא מעמיק את הקשר שלו עם השם יתברך או עובד על שיפור מידותיו, יהודי זה הוא חלק מהמשימה להפיץ את התורה ולהחיש את ביאת המשיח
שיר זה נכתב כדי להביע עד כמה חשוב שאנו נאפשר למעיינות שלנו לצאת החוץ ולהיות פעילים באופן ישיר בהבאת הגאולה לחיינו.
צפיה מהנה:
