כ 70 אלף בני אדם מחו נגד הממשלה, נגד מחירי האנרגיה הנוסקים, אבל גם נגד נאט״ו והאיחוד האירופי. בין מארגני ההפגנה הזו היו גם גורמי ימין קיצוני מחד, וקומוניסטים מאידך, והם טענו של צ׳כיה לשמור על ״נייטרליות צבאית״ ולהבטיח קשר ישיר עם ספקי הגז של צ׳כייה, כולל כמובן רוסיה.
סביר מאוד שההפגנה הזו נתמכה ואורגנה ע״י גורמים פרו רוסים, ובשליחות מוסקבה. כשלעצמו זה מעיד כמובן על היכולת הרוסית לנסות ולהשפיע על המהלכים הפנים אירופיים, בצל הסנקציות הקשות.
אבל, וזה אבל מאוד חשוב – היא מבטאת גם הלכי רוח קיימים בקרב אזרחים בכמה וכמה מדינות ברחבי האיחוד, שמכבר כעת חשים את ההשלכות הכלכליות של משבר האנרגיה עם רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה, ואת עוצמת המשבר הכלכלי.
האינפלציה מזנקת בכל רחבי האיחוד האירופי, ועומדת בו נכון לחודש יולי על 9.8%. בצ׳כיה זינקה האינפלציה ל 17.3%. ישנם דיווחים מכל רחבי היבשת על זינוק מטורף בעלויות של צריכת האנרגיה, לעיתים במאות אחוזים – עבור בתי עסק וכמובן עבור האזרח הקטן המשמעות היא זינוק דרמטי בהוצאות עם השלכות מאוד נרחבות. האינפלציה בבולגריה למשל עמדה ביולי על 14.9%, קרואטיה 12.7%, הולנד 11.6% ודנמרק 9.6%.
הנתונים הללו צפויים ככל הנראה להחמיר עוד יותר בחודשים הקרובים. אנחנו בסופו של הקיץ, בפתחו של הסתיו עם החורף מעבר לפינה, ורוסיה שסוגרת את השאלטר של הגז, מה שיביא בהכרח לקשיים כלכליים ניכרים ביבשת (גרמניה המושפעת ביותר אך כלכלתה הגדולה באירופה משפיעה כמובן גם על כלכלות אחרות).
במידה רבה, יש פה מירוץ של ממש נגד הזמן, בשתי זירות מקבילות – זו הצבאית וזו הכלכלית. הצבא האוקראיני הצליח בימים האחרונים לרשום התקדמות בזירת חרסון בדרום אוקראינה ולפרוץ את קווי ההגנה של הצבא הרוסי. זו עדיין התקדמות איטית, אך ברורה. היכולת של קייב לשמר לאורך זמן את תמיכת המערב
וארה״ב, תלויה רבות בקצב ההתקדמות בשטח, משום שככל שניכנס לחורף, ובהנחה שהמצב הכלכלי באיחוד האירופי ידרדר, סבלנותם ומוכנותם של אזרחי רבים במדינות האיחוד להמשיך בתמיכה באוקראינה עלולה להיפגע יותר ויותר. זה לא אומר שזה יקרה כמובן, אבל זה כנראה משהו שגם במוסקבה בונים עליו.
