אחרי שחיסנו את טייסון, אלפקה בן 12 שחי בגרמניה, צוות החוקרים במכון קרולינסקה בשבדיה בודד נוגדנים קטנטנים שמכונים "ננו-נוגדנים" שנכרכים לאותו חלק בנגיף כמו נוגדנים אנושיים, ויכולים למנוע את ההדבקה.
הם מקווים שהדבר יכול להיות הבסיס לתרופה לקורונה ובהמשך אולי גם לחיסון, אך העבודה על כך עדיין נמצאת בשלב מוקדם. "אנחנו יודעים שאלו הנוגדנים שמקושרים לאותו חלק מדויק מאוד בווירוס, ולכן הנדסנו זאת בנוגדנים מטייסון", אמר ג'רלד מקאינרניי, ראש הצוות בקרולינסקה. "כעיקרון, כל העדויות מראות שזה יעבוד מצוין בבני אדם, אבל זו מערכת מאוד מורכבת".
גם למה וחיות אחרות ממשפחת הגמלים, וכן כרישים, מייצרות לצד נוגדנים סטנדרטיים גם ננו-נוגדנים. אלו קטנים בהרבה מנוגדנים שמיוצרים על ידי בני אדם, ולכן למדענים קל יותר פוטנציאלית לעבוד איתם. לנגיף צורת קורונה, כתר, עם קוצים של חלבון – שאותם יכול הנוגדן "לנעול".
בחודש שעבר דווח על 'למה' בשם וינטר, שגם בה משתמים לאותה מטרה בדיוק. חוקריה הבלגים אמרו כי נאספו דגימות דם ממנה, בודדו את הנוגדנים שלה, ובאמצעות אותם נוגדנים שנאספו הם מקווים שתגיע פריצת הדרך.
בכל מקרה, חיסון עדיין רחוק. "כעת נתקדם לניסויים בבעלי חיים, למשל עם עכברים, אוגרים או בעלי חיים אחרים שאפשר להשתמש בהם כמודל לקורונה, אבל אנחנו עדיין לא יכולים לומר מה יהיה הצעד הבא לאחר מכן", אמר מקאינרניי.
