לבנון חזרה לאחרונה והבהירה כי הפלסטינים המתגוררים בה לא יקבלו אזרחות. גם הצעות להקלות מסוימות, כמו היתרי עבודה או רכישת נכסים, אינן משנות את הקו האדום הברור.
ד"ר ז'ק נריה, חוקר במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, הסביר את המצב: "בלבנון החוק האזרחי נשען על המערכת העדתית. מאז מפקד האוכלוסין האחרון ב-1932 לא השתנה דבר. המספרים הללו קדושים, ואף אחד לא יעז לגעת בהם". לדבריו, "אזרוח כמעט חצי מיליון פלסטינים ועוד מיליון וחצי סורים יהווה רעידת אדמה בחלוקת הכוח בין העדות".
נריה ציין כי המצב בלבנון אינו יוצא דופן. הוא חלק ממגמה אזורית נרחבת שבה רוב מדינות ערב נמנעות מלתת אזרחות לפלסטינים, גם אחרי דורות רבים. "באמירויות יש מיליון אזרחים ושלושים מיליון זרים – ואף פלסטיני לא קיבל אזרחות", הוא אמר. "בכל העולם הערבי שמירה על הפלסטינים כמדוכאים וכפליטים נועדה למנוע מהם השתלבות ולשמר את רעיון 'זכות השיבה'." בכך, הצביע נריה על השימוש במעמד הפליטות הפלסטיני ככלי פוליטי נגד ישראל.
