ישראל ניצבת בפני איום אסטרטגי חמור במרחב הדיגיטלי ללא אסטרטגיה לאומית או גוף מתכלל לטיפול בנושא, כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (שלישי). למרות שהסכנה הוגדרה ככזו כבר לפני תשע שנים, הדרג המדיני טרם גיבש מדיניות ממשלתית להתמודדות עם התופעה.
דוח המבקר מתאר את המצב כדלקמן: "איום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי – מדאיג. גורמים עוינים, בהם איראן, מנצלים את הרשתות החברתיות באופן מוסווה ושיטתי כדי להעמיק שסעים, לזרוע תבהלה ולהנדס את תפיסת המציאות של הציבור הישראלי. מצאנו שההיערכות הלאומית בישראל לוקה בחסר באופן מהותי: תשע שנים לאחר שהאיום זוהה לראשונה במדינה, חסרה עדיין מדיניות לאומית ואין גורם ממשלתי שמוביל את ההתמודדות בנושא".
הדוח מזהיר מפני השלכות מיידיות לקראת מערכת הבחירות הקרובה. "האיום מתחדד לקראת בחירות 2026. תקופה של מערכת בחירות רגישה במיוחד ומהווה קרקע פורייה לפעילות זדונית של שחקנים זרים, עד כדי חשש להטיית תוצאות הבחירות וערעור אמון הציבור בתוצאות. כניסתם של כלי AI מאפשרת לגורמים עוינים לייצר ולהפיץ זהויות פיקטיביות ותוכן מזויף ברמת אמינות גבוהה, בהיקפי ענק ובמהירות הבזק. ללא היערכות ממשלתית מיידית וסדורה, הניסיונות להתערב בשיח הפנים-מדינתי עלולים אף להוביל לפגיעה בריבונות המדינה ולערעור אמון הציבור בהליך הדמוקרטי".
בפרק המוקדש לכישלון הממסדי, מתאר המבקר כיצד תוכנית פעולה בין-משרדית שגיבש מערך הסייבר הלאומי בספטמבר 2024, הוגשה לראש הממשלה אך לא נבחנה במשך חודשים ארוכים. רק בעקבות פניית משרד המבקר הועבר החומר לבחינת המטה לביטחון לאומי, כשבפועל טרם הוקצו תקציבים לביצוע התוכנית.
פעילותן של מדינות עוינות כוללת דוגמאות מוחשיות, בהן קמפיין "איסנאד" ברשת X, וכן פעילות איראנית רחבת היקף במהלך המלחמה. בדומה לכך, המבקר מציין אירוע מספטמבר 2024 שבו נשלחו כ-5 מיליון מסרוני SMS לאזרחי ישראל, ובהם התראת חירום כוזבת לכניסה למרחב מוגן. בסיכום הדברים קובע אנגלמן: "אני מבקש להרים דגל: הותרת הפערים בתחום ההשפעה הזרה במרחב הדיגיטלי ללא מענה מותירה את הציבור הישראלי חשוף, ומחייבת פעולה לאומית נחרצת".
