הרמטכ"ל רב אלוף אייל זמיר שיגר מכתב חריג לראש הממשלה, לשר הביטחון וליושב ראש ועדת החוץ והביטחון, שבו הוא מבקש לשנות את הצעת חוק הגיוס, לאחר שזו כבר אושרה בוועדת החוץ והביטחון לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. במכתבו דורש זמיר להסיר מהחוק את הסעיף המטיל על צה"ל להקים ועדה שתבחן את מעמדם של תלמידי הישיבות.
במכתבו כותב הרמטכ"ל כי הצעת החוק קובעת הסדר שלפיו לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה נגד תלמידי ישיבות לתקופה של מספר חודשים, תקופה שעלולה להתארך בשל הבחירות הקרבות. לדבריו, בזמן שצה"ל מתמודד עם מחסור בכוח אדם בעיצומה של מלחמה, ההצעה עלולה לפגוע במאמצי הגיוס.
זמיר מזכיר כי עמדת צה"ל כבר הוצגה בפני ועדת החוץ והביטחון, אך מוסיף כי "לא רק שהצעת החוק אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח הזמן המיידי, אלא ההיפך – היא מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים. בכך, ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל וזאת באופן מובהק וחד משמעי."
עיקר המכתב מתמקד בהתנגדותו של הרמטכ"ל למנגנון שלפיו צה"ל יהיה הגוף שיקים ועדה של שלושה קצינים בכירים, אשר תבחן את מעמדם של תלמידי הישיבות ותעניק להם מעמד של "בן ישיבה". לדבריו, מדובר במשימה שאינה צריכה להיות מוטלת על הצבא.
בין היתר כתב: "צה"ל פועל בימים אלה בכל האמצעים העומדים לרשותו להרחבת שורותיו – זאת, באמצעות גיוס נרחב של אנשי מילואים, בעצם בחינת הארכת שירות הסדיר, ובמיצוי מרבי של כלל מקורות כוח האדם. לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין. מהלך כזה ייצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי, ויגדיל את אי השוויון."
עוד כתב כי לצה"ל אין יתרון מקצועי בבחינת הקריטריונים שנקבעו בחוק, וכי הטלת המשימה על הצבא בזמן מלחמה תסיט משאבים ותפגע במיקוד המבצעי. בנוסף ציין: "נוכח האתגרים העצומים המונחים לפתחו של צה"ל, ועל רקע הימשכות הלחימה, הטלת משימה מורכבת ורוויית מחלוקת זו על צה"ל בחודשים הקרובים תהווה נטל ארגוני כבד, ותסיט קשב פיקודי קריטי מהמשימות המבצעיות."
בסיום המכתב פונה זמיר לדרג המדיני בבקשה מפורשת לשנות את נוסח החוק וכותב: "לאור כל האמור, ככל שהחוק צפוי לעבור, אבקשכם לפעול ללא דיחוי להסרת מנגנון הוועדה כפי שמוצע בהצעת החוק."
עצם פנייתו של הרמטכ"ל לראש הממשלה ולשר הביטחון בבקשה לשנות את נוסח הצעת החוק, לאחר שאושרה בוועדת החוץ והביטחון, צפויה לעורר ביקורת במערכת הפוליטית. גורמים התומכים בחוק צפויים לטעון כי קביעת תוכנו של החוק היא בסמכות הכנסת והדרג המדיני, בעוד שתפקידו של צה"ל הוא להציג את עמדתו המקצועית וליישם את החלטות הממשלה והכנסת לאחר השלמת הליך החקיקה. מנגד, בצה"ל סבורים כי מאחר שהחוק משליך באופן ישיר על כוח האדם ועל פעילות הצבא בזמן מלחמה, חלה על הרמטכ"ל החובה להציג את התנגדותו המקצועית בפני מקבלי ההחלטות.
