היועצת המשפטית לממשלה הגישה היום לבג"ץ את תשובת המדינה בעתירה העוסקת בתקצוב מוסדות "הקומה הראשונה" ברשתות החינוך החרדי, ובה מוצגת עמדה שלפיה המשך קבלת התקצוב המלא מכוח עקרון "כלל ילדי ישראל" חייב להיות מותנה בעמידה מלאה בחובות שנקבעו בדין. בהודעת משרד המשפטים נמסר כי "נתוני משרד החינוך מצביעים על פערים משמעותיים בעמידת מוסדות הרשתות בחובתם ללמד את מלוא תוכנית היסוד ועל כשלים ביכולת לפקח על קיום החובות ולאכוף אותן."
עוד נמסר כי "לפיכך, קובעת המדינה כי המשך קבלת תקצוב מכוח עקרון 'כלל ילדי ישראל' יותנה בעמידה בחובות היסוד החלות על מוסדות הרשתות, ובהן לימודי ליבה מלאים כפי שאלה נקבעו בתוכנית היסוד של החינוך הרשמי, העסקת צוותי הוראה בעלי הכשרה מתאימה, השתתפות מלאה במערכי המדידה וההערכה, שיתוף פעולה עם מנגנוני הפיקוח והאכיפה ועמידה בחובות הדיווח. דרישות אלו יחולו כבר בשנת הלימודים הנוכחית."
בכתב התשובה שהוגש לבית המשפט טוענת המדינה כי במשך שנים נוצר פער בין הוראות החוק לבין אופן יישומן בפועל, וכי לא ניתן עוד להפריד בין הזכות לתקצוב מלא לבין החובה לעמוד במלוא דרישות הליבה. עוד נטען כי רשתות החינוך נהנות מתקצוב מלא כ"כלל ילדי ישראל", ולכן עליהן לעמוד גם במלוא החובות החלות על מערכת החינוך הרשמית.
במסמך מפורטים גם "ליקויים נוספים" שלטענת המדינה נמצאו בבדיקות משרד החינוך, ובהם מחסור במורים בעלי הכשרה מתאימה להוראת מקצועות הליבה, השתתפות חלקית בלבד במבחני המדידה וההערכה של משרד החינוך, וכן מערך פיקוח שלפי הנטען אינו מאפשר אכיפה אפקטיבית של דרישות החוק.
לפי עמדת המדינה, משרד החינוך נדרש כבר בשנת הלימודים הקרובה ליישם מנגנון פיקוח ואכיפה חדש, שיכלול חובת דיווח פרטנית לכל מוסד, סנקציות תקציביות, קיזוז תקציבים ובמקרים המתאימים אף גריעת מוסדות ממסגרת הרשתות אם לא יעמדו בתנאים המזכים אותם בתקצוב המיוחד. עוד נקבע כי מוסדות שיבקשו שלא ללמד את מלוא תוכנית היסוד יוכלו להמשיך לפעול במסגרת מסלולי חינוך אחרים הקבועים בחוק, אך לא במסגרת הרשתות הנהנות מהתקצוב המלא.
בכתב התשובה מצוין גם כי בין היועצת המשפטית לממשלה לבין שר החינוך נותרו מחלוקות מהותיות באשר להיקף הדרישות שיוטלו על הרשתות, וכי לאחר שהשיח בנושא לא הביא להסכמות, אישרה היועצת המשפטית לממשלה לשר החינוך ייצוג נפרד בהליך.
המהלך כבר מעורר תגובות חריפות במערכת הפוליטית. יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, תקף בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה ואמר: "מי שם את בהרב מיארה להחליט בכל דבר במדינה על פי האג'נדה שלה? לממשלה נבחרת אסור לקבל החלטות בתקופת בחירות, לכנסת מגבילים את האפשרות לחוקק, אבל ליועמשי"ת מפוטרת מותר להחליט לבדה כיצד ילדי החינוך החרדי יתחנכו ומה הם ילמדו?
אם היא מבקשת לקבוע לילדי החינוך החרדי מה ללמוד, אז אני דורש באותה מידה שכל ילדי ישראל ילמדו את תרי"ג המצוות, את מסורת ישראל, תורה, נביאים וכתובים וגמרא, ומי שלא ילמד את כל אלה, לא יקבל תקצוב.
בהרב מיארה חצתה את כל הגבולות. במדינה דמוקרטית החלטות מתקבלות על ידי נבחרי הציבור וברוב, ולא על פי דעתה של אישה אחת שאין לה מושג בתורה וביהדות, ומתנהלת כאילו המדינה כולה נתונה למרותה״.
