הזדקנות היא חלק טבעי מהחיים, אך הדרך שבה עוברים את השנים הללו מושפעת במידה רבה מההרגלים, מהסביבה ומהיכולת לזהות בזמן שינויים שדורשים התייחסות.
לא מחכים לבעיה כדי לשמור על הבריאות
בגיל המבוגר כדאי להפוך את המעקב הרפואי לחלק מהשגרה. בדיקות תקופתיות, מעקב אחר מחלות כרוניות, נטילת תרופות בהתאם להנחיות ותשומת לב לשינויים חדשים יכולים לסייע בזיהוי מוקדם של בעיות. גם הדברים הפשוטים חשובים: תזונה שמתאימה למצב הבריאותי, פעילות גופנית לפי היכולת, שינה מספקת ושמירה על סדר יום.
המטרה אינה להפוך את החיים לפרויקט רפואי, אלא לאפשר לאדם המבוגר להמשיך לחיות בצורה עצמאית ונוחה ככל האפשר.
עצמאות היא גם עניין של התאמות קטנות
ירידה מסוימת בתפקוד לא תמיד מחייבת שינוי גדול. לעיתים כמה התאמות פשוטות בבית יכולות לעשות הבדל משמעותי.
תאורה טובה יותר, הסרת שטיחים שעלולים לגרום למעידה, התקנת מאחזים או סידור חפצים שימושיים בגובה נוח יכולים להפוך את הבית לבטוח ונגיש יותר.
כדאי גם לשים לב לשינויים יומיומיים: האם ההורה מתקשה יותר לעלות במדרגות? האם הכנת אוכל הפכה למאמץ? האם הוא נמנע מלצאת מהבית מחשש ללכת לבד? סימנים כאלה עשויים להעיד שהגיע הזמן לחשוב על סיוע מסוים.
להישאר בקשר ולא להישאר לבד
בריאות בגיל המבוגר אינה רק עניין פיזי. גם הקשר עם המשפחה, הקהילה והסביבה הקרובה משפיע על איכות החיים. שיחות עם הילדים והנכדים, מפגשים משפחתיים, בית הכנסת, שיעורים או פעילות קהילתית יכולים לספק מסגרת ותחושת שייכות. כאשר אדם מבוגר מתחיל להסתגר או מוותר על פעילויות שאהב, כדאי לנסות להבין מה השתנה. לפעמים הסיבה היא קושי בניידות, ירידה בשמיעה או צורך בליווי, ולא חוסר רצון לצאת.
ומה קורה כשכבר צריך עזרה?
גם אדם שהיה עצמאי כל חייו עשוי להגיע לשלב שבו הוא זקוק לעזרה בפעולות היום-יום. לפעמים מדובר בסיוע קל בניהול הבית, ולעיתים יש צורך בעזרה ברחצה, הלבשה, אכילה, ניידות או השגחה. בשלב הזה חשוב שהמשפחה תכיר גם את הזכויות הקיימות.
גמלת סיעוד של הביטוח הלאומי מיועדת, בכפוף לתנאי הזכאות, לאנשים שהגיעו לגיל הפרישה וזקוקים לעזרת אדם אחר בפעולות היום-יום או להשגחה.
מי שמתחיל להתמודד עם צורך כזה יכול לקרוא מידע נוסף על חוק הסיעוד ועל האפשרויות הקיימות במסגרת גמלת הסיעוד. כדאי להתחיל את הבירור מוקדם ולא רק כאשר כבר קשה להסתדר ללא עזרה.
גם למשפחה מותר לבקש עזרה
כאשר הורה מזדקן, גם התפקידים בתוך המשפחה משתנים. מי שבמשך שנים היה זה שעזר לילדים, עשוי להפוך בהדרגה למי שזקוק לעזרה מהם.
לילדים עצמם יש עבודה, משפחה ומחויבויות נוספות, ולכן הניסיון לעשות הכל לבד עלול להפוך לעומס משמעותי.
סיוע מבחוץ אינו מחליף את המשפחה. במקרים רבים הוא דווקא מאפשר לבני המשפחה להמשיך להיות הילדים והנכדים, במקום שכל הקשר עם ההורה יתמקד בטיפול ובסידורים.
כדאי לדבר על הדברים לפני שחייבים
לא תמיד קל לדבר עם ההורים על האפשרות שבעתיד יזדקקו לעזרה. אבל דווקא שיחה מוקדמת יכולה לחסוך הרבה התלבטויות בהמשך.
אפשר לשאול האם חשוב להורה להישאר בבית ככל האפשר, מי מבני המשפחה יוכל לסייע במקרה הצורך, אילו זכויות קיימות ומה כדאי לעשות אם תהיה ירידה בתפקוד.
אין צורך לפתור הכל בשיחה אחת. עצם העובדה שהנושא מדובר יכולה להפוך את ההתמודדות בהמשך לפשוטה יותר.
להזדקן, אבל להמשיך לחיות
הגיל המבוגר מביא איתו שינויים, אבל הוא לא צריך להיות מוגדר רק דרך המגבלות. שמירה על הבריאות, קשר עם המשפחה והקהילה, התאמת הבית והיכרות עם האפשרויות לקבלת עזרה יכולים לאפשר לאדם המבוגר לשמור על עצמאות ועל איכות חיים לאורך זמן. בסופו של דבר, הזדקנות נכונה אינה ניסיון לעצור את השנים, אלא לדעת להתאים את החיים לשלב החדש, לזהות מתי אפשר להמשיך לבד ומתי נכון לקבל עזרה, ובעיקר לשמור על כבודו, רצונותיו ואורח חייו של האדם המבוגר.
