בתיה הולין, חברת קיבוץ כפר עזה המתגוררת כעת בכפר מונש שבעמק חפר, התייחסה הבוקר (שלישי) בריאיון לרשת ב' להתחדשות איום העפיפונים מרצועת עזה ולתפיסה הביטחונית הנוכחית בישראל.
בפתח דבריה שיתפה הולין בתחושותיה לגבי השיבה ליישוב ואמרה: "אני מאוד רוצה לחזור כי זה הבית היחיד שהיה לי ויש לי, אבל אני לא יודעת אם אוכל כי חמאס על הגדרות ואנחנו יודעים על עפיפונים שנוחתים ביישובי עוטף עזה". בהתייחסה לאזהרות צה"ל כי אי-הפסקת הפרחת העפיפונים תוביל לתקיפות ברצועה, ציינה: "23 שנה אני חיה בסיפור הזה. אתה יודע כמה פעמים אמרו לנו כל כך הרבה ולא עשו שום דבר? ב-24 בספטמבר 2023 התרעתי מפני המהומות על הגדר, על כך שהיא פרוצה ושמשהו רע הולך לקרות".
הולין הסבירה את הסימנים המעידים שזיהתה בימים שקדמו למתקפה וציינה: "כל לילה היו פיצוצים נוראיים בעוצמות שלא שמענו שנים. בעין בלתי מזוינת ראינו שהגדר אינה שלמה, כי אנחנו לא רחוקים ממנה". לדבריה, המענה שקיבלה אז מגורמי הביטחון היה "שהאירועים על הגדר מינוריים, וכל עוד לא מפעילים עלינו ירי ישיר – חמאס מורתע. הפרות סדר על הגדר ושתיים-שלוש שריפות ביום הן לא משהו שבגללו צריך להחריף את התגובות. ואז הגיע 7 באוקטובר".
בהתייחסה למציאות הנוכחית טענה הולין כי "אנחנו קרובים שוב לאסון כזה", והדגישה את הצורך הדחוף בשינוי גישה: "לשנות את הדיסקט בכל הנוגע לאופן שבו מגיבים ומטפלים בבעיות כאלה. עפיפון שמגיע ונוחת בשדות של כפר עזה או בתוך הקיבוץ נושא מסר ברור: אנחנו יכולים להגיע אליכם". היא הזכירה את הודאת מערכת הביטחון כי מאחורי השיגורים עומדים פעילי טרור ולא גורמים תמימים, וחתמה: "אתם לא מבינים שבודקים אתכם? שמנסים לראות מה התגובות? כשהאירועים כבר יהיו בהיקפים ובממדים כאלה גדולים – אי אפשר יהיה לטפל בזה. מדובר בדבר מדאיג מאוד. אף אחד לא מבין שכיום, אחרי 7 באוקטובר, את נושא ההתרעות חייבים לנהל ולפתור מיידית, בזמן, ולא לחכות".