יו״ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מציג היום את אחת מתוכניות הדגל של מפלגתו לקראת הבחירות: ״התנתקות 710״, תוכנית לאומית לעידוד הגירה מרצון של תושבי רצועת עזה למדינות שיסכימו לקלוט אותם. אלא שמעבר להצהרות המדיניות, המהלך עשוי להפוך גם לקרב פוליטי ישיר מול עופר וינטר, שהפך את רעיון ההגירה מרצון לאחד הנושאים המרכזיים סביבם הוא מבקש לבנות את דרכו הפוליטית.
לפי התוכנית שמציג בן גביר, היעד הוא יציאה מרצון של כ־250 אלף מתושבי הרצועה כבר בשנה הראשונה, כ־1.11 מיליון בתוך שלוש שנים וכ־1.86 מיליון בתוך שבע שנים. בעוצמה יהודית מבקשים כי בממשלה הבאה יוקם משרד ממשלתי ייעודי להגירה מרצון, שבראשו יעמוד שר, והוא יכלול מנכ״ל, תקציב עצמאי, צוות משא ומתן בינלאומי ומערך ביצוע ייעודי.
על פי התוכנית, ההגירה תתבצע, לטענת עוצמה יהודית, מרצון בלבד, כאשר לא תתאפשר יציאה ללא מדינת יעד שהסכימה לקליטה והסדרת מעמדם החוקי של המהגרים. התוכנית כוללת בניית תיק אישי לכל אדם או משפחה, הכולל יעד, מסמכים, אשרות ותוכנית קליטה, תוך מתן עדיפות ליציאת משפחות יחד.
במסגרת עבודת המטה נבחנות טורקיה, אתיופיה, קונגו ומדינות ערב כיעדים אפשריים, לצד מדינות נוספות. המסלולים המוצעים כוללים עבודה, לימודים, טיפול רפואי, איחוד משפחות וחסות קהילתית, כאשר חבילת הקליטה אמורה לכלול סיוע בנסיעה, דיור ראשוני, הכשרה מקצועית, תעסוקה וליווי של עד 24 חודשים.
עוד כוללת התוכנית מנגנון תשלום למדינות ולגורמי קליטה בהתאם לקליטה בפועל, בדיקה ביטחונית פרטנית, ניסיון לגייס מדינות וגורמים בינלאומיים למימון ולקליטה, וכן מנגנון שקיפות שבמסגרתו יפורסמו מדי חודש נתונים על מספר הבקשות, האישורים, היציאות, העלויות והיקפי הקליטה במדינות היעד.
המחיר שמציגים בעוצמה יהודית למהלך משמעותי במיוחד. התוכנית מציעה השקעה ישראלית ראשונית של 10 מיליארד שקלים לצורך הקמת המערך והתנעתו, לצד מסגרת התאמה ישראלית של עד 50 מיליארד שקלים, בכפוף להשתתפות בינלאומית ולהסכמים עם מדינות הקליטה.
בן גביר טוען כי מדובר במהלך שנבנה במשך תקופה ארוכה מאז 7 באוקטובר, באמצעות צוות מטה מיוחד מטעמו, שבחן את סוגיית ההגירה, מודלים בינלאומיים, נתונים, היבטים משפטיים וכלכליים ואפשרויות קליטה במדינות שונות. בהשקת התוכנית תקף בן גביר את תפיסת המדיניות שהובילה להסכמי אוסלו והציג את המהלך שלו כהפקת לקחים מהשנים שקדמו לטבח 7 באוקטובר.
״במלחמה האחרונה מדינת ישראל הציגה הישגים משמעותיים נגד הטרור העזתי. להישגים הללו היה מחיר קשה וכואב, מחיר נורא ואיום בדם בנינו. אסור שדם בנינו ובנותינו חלילה יהיה לשווא. חייבים לנצל את ההזדמנות ההיסטורית הזו לחולל פתרון היסטורי.
״מתחילת המלחמה אני עומד, צועק ודורש את ביצוע רעיון עידוד ההגירה מעזה. בהתחלה התייחסו אליי כקיצוני הזוי, ביקשו ממני לא לדבר בקול, אמרו לי שאני עושה נזק בינלאומי ושאסור לדבר בקול על הגירה. ואז, ביום אחד הכל השתנה: הנשיא טראמפ הכריז בקולו על עידוד ההגירה כפתרון לסוגיית עזה. בבת אחת, התוכנית של בן גביר הפכה להיות לגיטימית. פתאום כולם נהיו בן גביר.
״התוכנית שאנחנו משיקים היום, ׳התנתקות 710׳, היא התיקון גם לבעיית עזה, לתושבי עזה, והיא גם התיקון לחטא הקונספציה. כמה חבל שלא הקשיבו לגנדי, וכמה חבל שבמקום זאת הבאנו עלינו את אסון אוסלו, עם הרעיון המטורף של לקחת מחבלים, לחמש אותם בנשק ולהאמין בנאיביות שהרוצחים יהפכו ליונות שלום, רק בגלל שנתנו להם קלצ׳ניקוב. זה הזמן להודות: גנדי צדק!
״אני מודיע כאן: בממשלה הבאה, הקמת משרד הגירה, עם שר בראשו, תקציבים וסמכויות, תהיה בראש הדרישות הקואליציוניות שלנו. עוצמה יהודית תדרוש את המשרד הזה לעצמה ותקדם את ביצוע עידוד ההגירה.
״אני אומר בקול את ההתחייבות שלי לעם ישראל, לקדם את התוכנית הזו בעזרת ה׳ בקדנציה הבאה. במקום אשליות של שלום עכשיו, צריך מעשים של הגירה עכשיו. במקום לחפור מנהרות, הגיע הזמן לארוז מזוודות. במקום לעבוד בטרור, הגיע הזמן למצוא עבודה בחו״ל ולבנות חיים חדשים״.
אלא שבמערכת הפוליטית מסתכלים על התוכנית גם דרך זווית נוספת: הקרב על הקולות בימין, ובפרט על מצביעים שעשויים להימשך לעופר וינטר. ההכרזה של בן גביר מגיעה בתקופה שבה וינטר מציב אף הוא את רעיון ההגירה מרצון מעזה כאחד מעמודי התווך של דרכו הפוליטית.
וינטר אף היה בעבר מועמד לעמוד בראש מנהלת ההגירה מרצון שהוקמה במשרד הביטחון. בפברואר 2025 דווח כי וינטר נפגש עם שר הביטחון ישראל כ״ץ ודן עמו, בין היתר, בתוכנית להגירה מרצון מעזה. בהמשך דווח כי וינטר דרש לעגן את המנהלת בהחלטת ממשלה ולתת לה תקנים, תקציב וסמכויות ברורות.
בסופו של דבר וינטר לא מונה לתפקיד. משרד הביטחון מינה את המשנה למנכ״ל המשרד, אל״מ במיל׳ יעקב בליטשטיין, לעמוד בראש המנהלת. וינטר עצמו התייחס בהמשך לכך ואמר: ״רצו לתת לי את התפקיד הזה, אבל הם הבינו שאני מתכוון ברצינות, אז פיטרו אותי עוד לפני שהתחלתי".
כעת, כאשר וינטר מנסה לבסס כוח פוליטי עצמאי ומפלגתו מתמודדת על חציית אחוז החסימה, בן גביר מגיע עם תוכנית מפורטת, יעד מספרי ברור והתחייבות להפוך את הקמת משרד ההגירה לדרישה קואליציונית מרכזית. למעשה, הנושא שהיה מזוהה בשנה האחרונה עם וינטר מקבל כעת חותמת רשמית של עוצמה יהודית והופך לאחד מנושאי הקמפיין המרכזיים של בן גביר.
המשמעות הפוליטית ברורה: במקום להשאיר את זירת ההגירה מרצון כקלף ייחודי של וינטר, בן גביר מבקש לקחת את הנושא אליו, להציג את עצמו כמי ש״עמד במילתו״ ולהפוך אותו למבחן מעשי עבור הממשלה הבאה. מבחינתו, לא מדובר רק ברעיון מדיני אלא בדרישה קואליציונית עם משרד, תקציב וסמכויות.
המהלך מגיע כאשר וינטר עצמו ניצב בפני משימה לא פשוטה של הישרדות פוליטית. מפלגתו מתנדנדת סביב אחוז החסימה, ובמצב כזה כל נושא שמאפשר לבדל אותה ממפלגות הימין הגדולות הופך קריטי. אלא שכעת בן גביר נכנס בדיוק לאותה משבצת ומציע לציבור הימני גרסה רחבה, ממוסדת ומתוקצבת של אותו רעיון.
במקביל, קיימת גם שאלה מעשית משמעותית סביב התוכנית: האם ניתן יהיה למצוא מדינות שיסכימו לקלוט מאות אלפי תושבים מעזה. גם הדיווחים בתקשורת מציינים כי עד כה לא נמצאה מדינה שהסכימה לקלוט עזתים בהיקפים שמאפשרים מימוש של יעד כזה, וכי הרעיון נתקל בקשיים בזירה הבינלאומית.
כך או כך, בן גביר מסמן כבר עכשיו את אחד הקרבות המרכזיים של מערכת הבחירות: מי יחזיק בדגל ההגירה מעזה. וינטר הגיע לפוליטיקה עם הרעיון הזה כאחד הנושאים המזוהים עמו, אך בן גביר, שמחזיק במפלגה ותיקה יותר ובכוח פוליטי מוכח, מאותת כי הוא אינו מתכוון להשאיר לו את המגרש. עם השקת ״התנתקות 710״, הקרב בין השניים עשוי להפוך גם לקרב על אותה אלקטורט בדיוק.
