ממשל טראמפ לא התנגד ליוזמה שהובילה בריטניה להטיל סנקציות חדשות על ההתנחלויות הישראליות, וגם לא ניסה לבלום אותה, כך אומרים בכירים אמריקנים ודיפלומטים מערביים.
בריטניה הודיעה אתמול (שלישי) כי תטיל סנקציות על אנשים וגופים המעורבים בבניית התנחלויות, לצד איסור יבוא של מוצרים מההתנחלויות הישראליות. המהלך הגיע בתגובה להחלטת ממשלת נתניהו להקים התנחלות חדשה באזור E1 הרגיש, מהלך שיחלק את האזור וימנע רצף טריטוריאלי בכל מדינה פלסטינית עתידית..
אל המהלך הבריטי הצטרפו 12 מדינות מערביות – קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה – שהודיעו על "כוונתן להנהיג הגבלות לאומיות ו/או לתמוך בהגבלות אירופיות על סחר בסחורות עם ההתנחלויות הישראליות".
בתגובה חריפה ומהירה למהלך האירופי, הודיעה ממשלת נתניהו על סגירת הקונסוליה הבריטית במזרח ירושלים, המנהלת את היחסים עם הרשות הפלסטינית, וגירשה דיפלומטים וקציני צבא בריטים שהוצבו בכוחות המשימה בהובלת ארה"ב לעזה ולגדה המערבית.
מאחורי הקלעים נחשף כי ראש ממשלת בריטניה אנדי ברנהאם שוחח עם הנשיא טראמפ לקראת ההכרזה על הסנקציות ועדכן אותו בנושא. שני מקורות המעורים בפרטי השיחה אמרו כי טראמפ לא הביע התנגדות ולא ביקש מברנהאם להימנע מהמהלך. גורמים אמריקנים אמרו לעמיתיהם הבריטים כי הם שותפים לחששות שלהם בנוגע למדיניות ממשלת נתניהו בגדה המערבית, גם אם הם אינם מסכימים עם מהלך הסנקציות הספציפי הזה, כך לדברי המקורות.
העמדה האמריקנית המאופקת קיבלה ביטוי פומבי גם בהצהרות בכירי הממשל בוושינגטון. כשנשאל אתמול על ידי כתבים על ההחלטה הבריטית, שר החוץ מרקו רוביו לא גינה אותה ואמר: "הנשיא לא הגיב על כך, וגם אני לא. הבריטים הודיעו לנו שהם עומדים לקבל את ההחלטה הזאת. שמענו את הטיעונים שלהם לגבי הסיבות לכך"
