ועדת הבחירות של הכנסת החליטה למנוע מראש בל"ד, סמי אבו שחדה, מלהתמודד בבחירות הקרובות וזאת בשל עמדותיו תומכות החמאס לאחר 7 באוקטובר.
לא פעם ועדת הבחירות המרכזית פסלה מפלגה או מועמדים ובית המשפט העליון ביטל את ההחלטה. הבקשות לפסילה באו על רקע עמדותיה של מפלגה, או של חבר המפלגה, עמדות שפגעו במדינת ישראל ועמדו נגד יסודות המדינה. לרוב, הנימוקים דיברו על כך שחופש הביטוי וחופש ההתמודדות גוברים על שיקולים אחרים, צודקים ככל שיהיו.
הפעם, במקרה של סמי אבו שחדה, יש לקוות, ששופטי בית המשפט העליון, גם הליברלים ביותר מביניהם, יבינו שאדם שב 8 באוקטובר, יום לאחר פרוץ הטבח, תומך בגרועים שבאוייבי ישראל – לא יכול לכהן בכנסת ישראל.
אם לא כך יהיה – זו תהיה חרפה לדיראון עולם של בית המשפט העליון. גם יו"ר ועדת הבחירות, השופט סולברג, חגר ממנהג השופטים המכהנים בתפקיד זה והצביע בעד הפסילה וגם היועצת המשפטית לממשלה הביעה דעה ממנה עולה כי היא בעד הפסילה. זוהי עמדה הסטורית שכן זו הפעם הראשונה בה היועצת, גלי בהרבה מיארה והשר לבטחון פנים, איתמר בן-גביר, נמצאים באותו צד של המתרס ומביעים עמדה דומה בנושא כלשהו…
אגב, חשוב לשים לב לכך שגם מפלגת הדמוקרטים שמביעה עמדה בעד שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות, בעיקר רע"ם של מנסור עבאס, הצביעה בעד פסילתו של סמי אבו שחדה. זו היתה מבחינתם עמדה מחוייבת המציאות, שכן אם הדמוקרטים, בראשות יאיר גולן, היו מתנגדים לפסילת אבו שחדה, זה היה צובע את כל גוש האופוזיציה בצבעים אנטי ציוניים ובעצם מוציא את הדמוקרטים משותפות עתידית עם שאר מפלגות הגוש.
חשוב עוד לשים לב שהדמוקרטים חתמו הסכם עודפים עם מפלגת ישר של גדי אייזנקוט והצבעה בעד סמי אבו שחדה יו"ר מפלגת בל"ד היתה צובעת גם את אייזנקוט בצבעים שמאלנים שחורים במיוחד. את זה הם לא יכלו להרשות לעצמם – לא הדמוקרטים ולא אייזנקוט ולא כל הגוש. אלה אותם ראשי גוש שנפגשים במוצאי שבת בביתו של יאיר לפיד כדי לדון בדרכים איך לא לריב בתוך הבית ואיך למקד את הפעולות שלהם כנגד נתניהו וגוש הימין.
חריגה של הדמוקרטים מהשורה של שאר מפלגות גוש האופוזיציה – היתה מכתימה את כל הגוש.
