ראש המודיעין המצרי דאז, עבאס כאמל, הגיע בחשאי לישראל 11 ימים בלבד לפני מתקפת 7 באוקטובר והעביר מסר שלפיו חמאס נערך למתקפה משמעותית. אלא שלפי תחקיר חדש של המגזין האמריקני "האטלנטיק", ההתרעה לא כללה תאריך, יעד או מידע מודיעיני קונקרטי שיכול היה לחשוף את התוכנית שהכין ארגון הטרור. בישראל מכחישים את עצם הביקור ואת קיומה של התרעה מצרית כזו.
לפי התחקיר, ב-26 בספטמבר 2023 נחת בנתב"ג מטוס ססנה חכור, שהיה מקושר לשירותי המודיעין המצריים. על פי רישומי רשות שדות התעופה שעליהם הסתמך "האטלנטיק", המטוס שהה בישראל 67 דקות בלבד לפני ששב לקהיר. שירותי מעקב טיסות עצמאיים, לפי המגזין, תיעדו אף הם את המסלול. כאמל, אחד הבכירים המקורבים ביותר לנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, הגיע לכאורה לביקור קצר ורגיש במיוחד.
על פי גורמים ישראלים, מצרים, ערבים, אמריקנים ואירופים שתודרכו לאחר הטבח על פרטי הביקור, כאמל הזהיר כי חמאס נראה כמי שמתכונן למתקפה משמעותית וכי חלון הזמן למנוע אסון הולך ונסגר. עם זאת, התחקיר מדגיש כי הוא לא מסר מועד למתקפה או פרטים ספציפיים על האופן שבו היא צפויה להתבצע, וגם זהות הבכירים הישראלים שאותם פגש אינה ברורה.
המסר המצרי, לפי התחקיר, לא כלל קריאה לפעולה צבאית נגד חמאס אלא דווקא המלצה לנקוט צעדים כלכליים כדי להרגיע את הרצועה ולמנוע התלקחות. גורם ישראלי לשעבר שתודרך על הביקור תיאר את רוח הדברים שהועברו מצד כאמל במילים: "אם ישראל לא תשנה כיוון, עזה עלולה "להתפוצץ לכם בפנים"."
הדברים נאמרו על רקע מתיחות גוברת ברצועה. באותם ימים חמאס קרא להפגנות באזור מעבר ארז, שנסגר על ידי ישראל באמצע ספטמבר, וכ-18 אלף תושבי עזה החזיקו בהיתרי עבודה בישראל. במסגרת המאמצים להרגעת השטח דרש חמאס היתרי עבודה נוספים וחידוש הסדר הדלק הקטארי, ובהמשך הסכים להרחיק מפגינים מגדר הגבול. ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז, חידשה הכנסת ציוד רפואי והודיעה כי תשקול להגדיל את מספר היתרי העבודה.
לפי "האטלנטיק", בדיעבד התברר למתווכים כי חמאס ניצל את המגעים ואת המאמצים להרגעת השטח כדי לקנות זמן ולהשלים את ההכנות למתקפה. מסמכים שאותרו ברצועה לאחר 7 באוקטובר הצביעו, לפי התחקיר, על כך שהארגון החל לתכנן מבצע רחב היקף כבר לאחר העימות ב-2021. גם לאחר הביקור הנטען המשיכה מצרים להעביר מסרים בנוגע למצב ברצועה, עד יומיים לפני הטבח. גורמים אמריקנים וישראלים ששוחחו עם המגזין אמרו כי לא ברור אם ניתן היה להבין מהמסר שהעביר כאמל כי מדובר באזהרה מפני מתקפה בסדר הגודל שהתרחשה לבסוף.
בדיווח נוסף של "טיימס אוף ישראל" על התחקיר צוין כי באותו יום שבו התקיים הביקור הנטען, נתניהו השתתף בתדרוך מסווג ואישר צעדים מסוימים להקלה מול חמאס. לפי הדיווח, לא ברור אילו הקלות בדיוק אושרו, אולם יומיים לאחר מכן נפתח מחדש מעבר ארז לפועלים מעזה, במסגרת הסדר שיוחס למאמצי תיווך מצריים.
אלא שהגרסה הזו מוכחשת בישראל. צחי הנגבי, שכיהן באותה תקופה כראש המל"ל, אמר ל"האטלנטיק" כי עבאס כאמל כלל לא הגיע לישראל ב-26 בספטמבר וכי לא הועברה התרעה מצרית. גם לשכת ראש הממשלה הכחישה לאחר הטבח כי נתניהו קיבל התרעה ממצרים, במישרין או בעקיפין. דוברי נתניהו ונשיא מצרים א-סיסי לא השיבו לפניות המגזין בנושא הביקור הנטען.
