בהלה אחזה השבוע בגוש מתנגדי נתניהו, המכנה את עצמו "גוש התיקון". הסקרים האחרונים לא החמיאו לגוש והראו לראשונה לאחר זמן רב תיקו ואפילו הובלה קלה למפלגות שהרכיבו את הקואליציה הנוכחית. הסקרים הללו, שעד כה חזו יתרון ברור לגוש האופוזיציה, מתקרבים אט אט לתמונה שהציגו במשך תקופה הסקרים של פילבר בחדשות 14, וגורמים לעצבנות רבה בקרב ראשי הגוש וגם בחלקים בתקשורת המזוהים עמו.
אין לדעת האם מדובר בקמפיין געוואלד אמיתי לנוכח מצב "גוש השינוי" בסקרים, או בגעוואלד שנועד גם לגרום לראשי הגוש להפסיק במריבות הפנימיות. מה שברור הוא שקיימת מתיחות גוברת, ובמרכזה ביקורת על גדי איזנקוט, שמוביל בעצת יועצו רונן מנליס את קמפיין "המפלגה הגדולה בגוש". לפי התזה הזו, המפלגה הגדולה היא שצריכה לקבל את הלגיטימציה להרכיב את הממשלה, גם אם לגוש אין 61 מנדטים.
"בסופו של דבר איזנקוט יהיה המפלגה הגדולה, אבל לא יהיה לו עם מי להרכיב ממשלה והגוש יפסיד את הבחירות", אומרים מבקריו מבית. הם מזכירים את הבחירות הקודמות: נתניהו עסק אז בשימור הגוש וחיבר בין סמוטריץ' לבן גביר, בעוד לפיד התמקד בחיזוק יש עתיד. מרצ נותרה מתחת לאחוז החסימה. המסר לאיזנקוט ברור: אפשר לנצח בקרב על המפלגה הגדולה ולהפסיד במלחמה על הגוש.
הביקורת כבר אינה מגיעה רק מאחורי הקלעים. בסביבת בנט טוענים שמאז שאיזנקוט התחזק ונטל את ההובלה, הגוש כולו הלך ונחלש. בישראל ביתנו תקפו את אסטרטגיית "המפלגה הגדולה", וח"כ עודד פורר אף האשים את איזנקוט כי הוא "מתדלק את הקמפיין של ביבי" בעניין ממשלה בתמיכת הערבים. מנגד, איזנקוט יכול לטעון שבינתיים נולדו מפלגות חדשות ששינו את המפה ולכן לא כל הירידה מונחת לפתחו.
מי שהחליט לעשות מעשה ולשמש "המבוגר האחראי" הוא דווקא יאיר לפיד, שבניגוד לחבריו אינו מועמד כרגע לראשות הממשלה, בהיותו מספר 2 של בנט. הערב, מוצאי שבת הוא כינס בביתו את איזנקוט, ליברמן, בנט וגולן בניסיון לתאם מהלכים.
עוד לפני הפסגה נפגשו איזנקוט וליברמן וסיכמו על "תיאום אסטרטגיה גושית". השאלה המעניינת היא האם בעקבות התיאום ייעלם גם קמפיין "המפלגה הגדולה", ובעיקר האם ההסכמות יחזיקו כאשר כל אחד יידרש לוותר על משהו מעצמו.
ויש גם מבחן קטן וסמלי יותר: ליברמן הסכים להצטלם בפגישה לצד יאיר גולן, דבר שממנו נמנע עד כה. לפעמים תמונה אחת מספרת יותר מאלף הודעות על "תיאום גושי".
פרשנים המזוהים עם הגוש כבר מציעים לחלק את השלל מראש: איזנקוט לראשות הממשלה, ליברמן לביטחון ובנט לתיק החוץ. אלא שקל יותר לחלק תיקים בטור בעיתון מאשר לשכנע שלושה פוליטיקאים לוותר על שאיפותיהם.
לסיכום: אם עד עתה התחרו ביניהם ראשי גוש השינוי מי יוביל אותו, הרי שהסקרים האחרונים מזכירים, שכדאי להם לוודא תחילה שנשאר גוש שאפשר לעמוד בראשו.
מתחת לפנס
ככל שמתקרבים לבחירות מתגלה נקודה מעניינת ודי צפויה: בניגוד לקמפיין המבולבל של גוש השינוי, הקמפיין של נתניהו הרבה יותר ממוקד ומתרכז בקביעה אחת: איזנקוט אינו יכול להקים ממשלה בלי תמיכת הערבים או הימנעותם. נתניהו הצליח לברוח מכל הנושאים הבעייתיים ומכל המוקשים ולהניח על הפרק בעיקר את השאלה הזו. סביר להניח שלאחר נאומו באו"ם אמש יעסקו בליכוד גם בו ובהפתעות שהבטיח עוד קודם לכן.
עד לא מכבר היו שהספידו את נתניהו וטענו כי הוא עייף, מותש ונגרר אחרי יריביו מבלי לייצר סדר יום מוביל. והנה, ככל שמתקרבים לבחירות, הוא שוב נוטל את המושכות, יוצא לערי השדה, מתקבל בהתלהבות ולא נגרר אלא מוביל.
האם זה יעזור לו? לא בטוח. בליכוד עדיין מודאגים מאוד מהבעיות שעל הפרק, והן כלל אינן פשוטות. אלא שבמקביל לקמפיין הארצי מתנהלת במטה עבודה הרבה פחות נוצצת. המסקנה שאליה הגיעו: לא כל המנדטים החסרים נמצאים אצל איזנקוט, בנט או וינטר. חלקם פשוט יושבים בבית.
במטה איתרו קלפיות שבהן הליכוד קיבל בבחירות הקודמות כמחצית מהקולות, בעוד שיעור ההצבעה הכללי עמד על כ-35% בלבד. ההערכה היא שבתוך האוכלוסייה שלא טרחה להגיע לקלפי נמצאים לא מעט תומכי ליכוד. לפי החישובים הפנימיים, מיצוי המאגר הזה עשוי להיות שווה שניים ואפילו שלושה מנדטים.
מהפילוח עולה שחלקם מבוגרים שההגעה לקלפי קשה להם; אחרים נשארים בבית בגלל מרחק, תורים, עייפות או התחושה שקול אחד ממילא לא ישנה. מגבלות השימוש ב"אלקטור" (בעקבות החלטת הבג"צ) יחייבו הפעם עבודת שטח אינטנסיבית יותר: רישום ליד הקלפיות, טלפונים ומעקב אחר תומכים שטרם הצביעו.
ויש מאגר נוסף שקיבל במטה אפילו שם: "דתיי גבעת שמואל פינת רעננה". מדובר באנשי הציונות הדתית המתונה, כאלה שבעבר הצביעו לאיילת שקד, גדעון סער או בני גנץ וכיום עשויים לבחור בחילי טרופר. נתניהו מינה את משה סעדה לטפל בקהל הזה, ובליכוד מעריכים כי מדובר בכשני מנדטים. לצורך כך יובלטו גם המשוריינים החדשים חובשי הכיפה, אלישע מדן ודוד פטר (מול מתן כהנא ואליסף פרץ במפלגת איזנקוט).
גם שאלת וינטר עדיין מרחפת מעל הקמפיין, ויש בליכוד הסבורים שאם הוא לא יפרוש, מוטב להפסיק לתקוף אותו ואפילו לבחון מולו הסכם עודפים.
ויש גם קלף אחד שממתין ממש סמוך לבחירות: עדותו הצפויה של אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו. בליכוד מקווים שהדיונים יחזירו לתודעת הבייס את טענות נתניהו נגד ההליך המשפטי ויעוררו דווקא את אותם מצביעים שמערכת הבחירות הנוכחית עדיין לא הצליחה להוציא מהאדישות.
שורה תחתונה: נתניהו מחפש את המנדטים החסרים מתחת לפנס. לא רק אצל יריביו אלא גם ובעיקר בקרב תומכיו. המנדטים שם. עכשיו צריך להביא אותם לקלפי.
שריקת תיקון
הנה מה שיכולה לעשות ערנות של ח"כ חרדי נמרץ, שאינו בוחל בעבודת הסברה גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים.
הסיפור מתחיל במדור "המשרוקית" בעיתון הכלכלי "גלובס". המדור נוהג ליטול אמירות של פוליטיקאים ואנשי כלכלה, לצטט אותן ולבדוק את אמיתותן. לפני מספר חודשים צוטט במדור יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, שהתייחס לאי גיוס חרדים באומרו כי "כל משפחה עובדת משלמת 1,700 שקלים כל חודש על ההשתמטות".
המדור בדק את האמירה של לפיד באמצעות חישובים מספריים שהתבססו על "המכון הישראלי לדמוקרטיה", ולפיהם שווי סבסוד עלות הביטחון עבור החברה החרדית עומד על 14.9 מיליארד שקלים. בעצת מומחה חולק הסכום בין ארבעת העשירונים העליונים, שלפי מחקר "קהלת" הם אלו שמשלמים יותר מיסים ממה שהם מקבלים בחזרה מהמדינה, והסכום שהתקבל עמד על 1,420 שקלים בחודש. בהתאם לכך קבע מדור "המשרוקית" כי דברי לפיד "נכונים". אמנם לא 1,700 שקלים, אבל מספר הקרוב לו – 1,420.
כאן בדיוק נכנס לתמונה ח"כ הרב יצחק פינדרוס, שלא התעצל, שיגר מכתב למערכת "גלובס" והוכיח כי מדובר בחישוב שאינו נכון. במכתבו ציין כי הסכום שעליו התבסס החישוב שגוי וכולל נתונים שאינם רלוונטיים לסוגיית אי הגיוס. לא נלאה את הקוראים במספרים, אך נציין שפינדרוס הוכיח שגם אם היה גיוס כללי, הסבסוד היה מצטמצם ב־1.9 מיליארד שקלים בשנה בלבד ומשאיר, לפי המחקר, 13 מיליארד.
כמו כן הוכיח פינדרוס כי החישוב אינו נכון גם בשאלת הטלת העלות על המשפחות העובדות. משכך מתקבלת עלות של 72 שקלים בלבד למשק בית עובד, ולא 1,700 כפי שטען לפיד, וגם לא 1,420 כפי שנכתב במדור.
ב"משרוקית" נהגו בהגינות. הם ציטטו את מכתבו של הרב פינדרוס, ערכו שוב את החישוב, וכדי לא לצאת לגמרי טועים, הכלילו הפעם גם את "הפטור לנשים חרדיות" והגיעו לסכום של 144 שקלים למשפחה, פחות מעשירית מהמספר המקורי שפרסמו, 1,420 שקלים. "אנחנו מתנצלים בפני הקוראים על הטעות ומודים לח"כ יצחק פינדרוס על התיקון", כתבו במודגש.
הנה מה שיכולה לעשות ערנות של ח"כ נמרץ, שלא בחל בעבודה של איסוף נתונים ותרגומם לשפת המעשה. גם אם מדובר בקש בערימת שחת, גם זה חשוב למערכת ההסברה, בפרט כאשר מדובר במדור כלכלי פופולרי עם קוראים רבים.
ואם תהינו האם לפיד גם מתכוון להתנצל על טעותו זו, נמשיך לתהות…
צעירים ונאמנים
אחת החידות המעניינות של הבחירות קשורה לאופי ההצבעה של אותם צעירים שיצביעו בפעם הראשונה בחייהם. מדובר באוכלוסיית בני 18-22, הנאמדת בכ-550 אלף קולות השווים 10-12 מנדטים.
סקר "מדגם" בראשות מנו גבע, שפורסם ב"חדשות 12", ניתח את ההצבעה ומצא נתונים מעניינים, בעיקר בכל הקשור למצביעים הצעירים במגזר החרדי. מנתוני הסקר עולה כי מי שחושב שהצעירים החרדים ירעו בהמוניהם בשדות זרים, או יישארו בבתיהם, טועה.
לפני שנגיע לתוצאות במגזר החרדי, נציין תחילה את הנתונים הכלליים העולים מהסקר: מפלגת ישר מקבלת 16% מהקולות, הליכוד לא מעט אחריה עם 14%, ביחד של בנט עם 10%, ואז מגיע הנתון המפתיע: במקום הרביעי יהדות התורה עם 9% מקרב המצביעים הצעירים החדשים. אחריה הדמוקרטים עם 7%, הציונות הדתית וישראל ביתנו עם 6% כל אחת, ועוצמה יהודית עם 5% בלבד.
המשך הדירוג: 4% ליועז הנדל וירון זליכה (יועזליכה), 3% לש"ס ו-3% לווינטר. יתר המפלגות קיבלו כ-1% מקולות הצעירים בסקר הזה. 10% מהנשאלים השיבו שהם מתלבטים. עוד עולה כי 74% הצהירו שהם בעלי עמדות ימניות או ימין מרכז, לעומת 23% שהגדירו עצמם שמאל או מרכז שמאל. מסקנה: הצעירים ימניים יותר.
הסקר, שמתמקד בין השאר במצביעים החרדים הצעירים, מדגיש את מיקומה הראשון והבולט של יהדות התורה, שזוכה ל-45% מקולותיהם. ש"ס עם 20%, ובמקום השלישי בן גביר עם 13%. הפרשן שניתח את הסקר, עופר חדד, ציין כי "לפי ההערכות בן גביר לוקח קולות מש"ס, מה שמסביר את הקמפיין שלה נגד עוצמה יהודית".
על השאלה שנשאלו כלל הצעירים בסקר: האם יצביעו לאותה מפלגה או גוש שהוריהם מצביעים להם, 59% הצהירו שיצביעו בדומה להוריהם ו-21% השיבו שיצביעו אחרת. מקרב אלו שלא יצביעו כמו ההורים, 14% הצהירו שילכו למפלגות הקואליציה, כלומר יתרמו לגוש נתניהו, לעומת 23% שהוריהם מצביעים לגוש נתניהו אך הם הצהירו שיצביעו לגוש השינוי.
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה נהנה נתניהו מתמיכה גבוהה משמעותית בקרב הדור הצעיר: 47% ענו שנתניהו מתאים יותר, לעומת 37% שהשיבו איזנקוט.
המסקנה העולה מהסקר בכל הקשור לצעירי המגזר החרדי ברורה: פער משמעותי לטובת יהדות התורה, שקיבלה כאמור גם 9% מקולות כלל המצביעים לראשונה. מדובר בנתון גבוה שמשקף את שיעור הגידול הטבעי ואת המשכיות ההצבעה של הצעירים למפלגה, לה מצביעים הוריהם.
מועד למערכה
זה כבר הפך למסורת רבת שנים: שמחת החג של רבני ונציגי דגל התורה במוצאי החג הראשון בסוכות. מה שהיה בעבר מפגש קטן ממש בסוכות בבתים פרטיים, הפך במשך השנים למפגן רב עוצמה, בהשתתפות מאות מאנשי התנועה, רבניה, שלוחי דרבנן בכנסת, הנציגים ברשויות המקומיות, ותיקי ומכובדי התנועה ופעיליה בכל רחבי הארץ.
למפגש הזה המאורגן על ידי המחלקה המוניציפאלית של דגל התורה, נוהגים להגיע מכל קצוות הארץ כדי לשמוע את דבר רבני התנועה ונציגיה. אלא שהשנה תינתן לו משמעות רחבה הרבה יותר. חג הסוכות חל בעיצומה של מערכת הבחירות, ופחות מחודש לאחריו יתייצב הציבור כולו למערכה הגורלית בקלפי.
המשמעות ברורה לכל הנציגים והפעילים שיגיעו למקום. לצד שמחת החג המסורתית, יהיה זה למעשה אחד הכינוסים הגדולים הראשונים של דגל התורה לקראת הישורת האחרונה של מערכת הבחירות. רבני התנועה צפויים להביא בדבריהם את המסר הברור של גדולי ישראל שליט"א לקראת המערכה ולהעמיד בפני הנציגים והפעילים את גודל השעה והאחריות המוטלת על כל אחד ואחד.
מטבע הדברים, הנושא האקטואלי יעמוד השנה במרכז הדברים. המשתתפים ישמעו הסברים מפורטים על מה שנמצא על כף המאזניים, על האתגרים העומדים בפני עולם התורה והציבור החרדי, ועל הצורך להתגייס בכל הכוח בתקופה הקצרה שנותרה עד לבחירות.
במקביל תוצג תמונת המצב של ההיערכות בשטח: הקמפיין, מערכת הארגון וההסברה, פעילות המטות והמשימות שיוטלו על הנציגים והפעילים בפחות מחודש שנותר עד ליום הבחירות.
פורסם לראשונה ב'יתד נאמן'
