הוא שירת ביחידה 504, חקר מחבלים, השתתף בפעילויות מבצעיות והיה חלק ממערכות ביטחוניות רגישות. אבל דווקא כשהקריירה שלו הייתה בנסיקה, אדם וקנין החליט לזרוק הכול ולהפוך לאברך כולל. בריאיון חג מיוחד ל״המחדש״ הוא חוזר לחדרי החקירות, חושף סיפורים שלא שומעים בכל יום ומספר על ההחלטה ששינתה את חייו.
לא נפתח לכם? נסו כאן
״אנשים פוגשים אותי בחוץ ואומרים לי: בטח נתת להם מכות, פירקת להם את הצורה. יש שמועות שחוקרי שב״כ ומוסד מרביצים ומענים. אני יכול להגיד לך, עם חיוך, שמעולם לא לכלכתי את הידיים שלי״, מספר וקנין, ששימש במשך שנים כחוקר שבויים ביחידה 504. לדבריו, דווקא מאחורי הדלתות הסגורות מתרחשים דברים שקשה לדמיין: ״תרגילי החקירה הם ממש כמו מופע סטנדאפ. אם הייתי יכול לספר לך עליהם, היית יושב פה ומתפקע מצחוק״.
במהלך הריאיון הוא חוזר למפגשים עם מחבלים, מספר על מחבל ששימש כמורה להיסטוריה ביום ובמקביל היה פעיל בארגון טרור בלילה, ומשחזר הצלחה מודיעינית משמעותית במהלך מבצע שובו אחים: ״היה אגוז קשה לפיצוח. ישבתי איתו, דיברתי איתו, ואני זוכר שהבן אדם פשוט נפתח ונתן בדיוק את מה שהיינו צריכים. משם יצאנו לפעילות. אני חושב שהייתה שם סייעתא דשמיא מעל הטבע״.
אבל הסיפור המפתיע באמת מתחיל דווקא כשהוא עוזב את עולם הביטחון. אחרי שנים של שירות, קידומים, הכשרות יוקרתיות ותפקידים בכירים, וקנין החליט לפרוש מהקריירה ולשבת ללמוד תורה. ״החברים חשבו שאני משוגע. באו לבקר אותי בבית המדרש, אחד מהם התחיל ללטף אותי. שאלתי אותו: מה אתה מלטף אותי? אני ארנב? הוא אמר לי: לא נורא, הכול יהיה בסדר, אל תדאג. אמרתי לו: מה יש לי לדאוג? אתה צריך לדאוג. אני שמח, טוב לי״.
המחיר לא היה פשוט. מדובר באדם עם קריירה מבטיחה, משפחה, משכנתה ורמת חיים שאליה התרגל. בתחילת הדרך, הוא מספר, המלגה שקיבל בכולל הייתה פחות מעשרה אחוזים מהמשכורת הקודמת שלו. ובכל זאת, הוא לא הביט לאחור: ״ברוך השם, הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס בצורה הרבה יותר טובה מהתקופה ההיא. מה שאומר האור החיים הקדוש הוא אמת לאמיתה: אם בני אדם היו מרגישים את מתיקות התורה, היו משתגעים ומתלהטים״.
גם בני משפחתו, שנותרו בעולם הביטחון, הפכו לחלק בלתי נפרד מהסיפור. אחד מאחיו, לוחם שהשתתף בקרבות בשמחת תורה, הגיע אליו אחרי כמה ימי לחימה וסיפר לו דבר שהותיר אותו נסער: ״אני נלחם קרבות פנים אל פנים, מאבד חברים, ואני רואה מול העיניים פסוקים של תהילים. אתה יכול להסביר לי מה זה?״ וקנין מספר כיצד פתח בפניו את ספר התהילים של בנו הקטן והסביר לו מה עומד מאחורי התפילות שנישאות עליו בירושלים.
והיו גם מפגשים מפתיעים מהצד השני של החברה הישראלית. באחת ההרצאות שהוזמן למסור באירוע של משפחה אמידה, הוקצבו לו בדיוק 16 דקות. אלא שדווקא לאחר שסיים לדבר, הוא נשאר לשמוע את נאומה של אם המשפחה. מול קהל עשיר ובני משפחה שלא נראו קשורים לעולם התורה, היא ביקשה לשאת תפילה אחת: ״זכני לגדל בנים ובני בנים חכמים ונבונים, אנשי אמת, זרע קודש, שיעירו את העולם בתורה ובמעשים טובים״. וקנין, שמכיר היטב את העולם שממנו הגיעה, הבין לדבריו את מה שרבים מהנוכחים אולי לא שמעו בין המילים.
בריאיון המלא הוא מספר גם על בחורים שמסתירים את לימוד התורה מהוריהם, על חבריו לשעבר מיחידות הביטחון שהפכו לתלמידיו, על המפגש המטלטל בין עולם החקירות לעולם התורה ועל ההחלטה שהייתה מוכנה לעלות לו בכל מחיר. סיפורו של חוקר שבחר להחליף את חדרי החקירות בבית המדרש, ולגלות עולם חדש לגמרי.
