שלוש שנים לטבח: צה"ל מסכם את תחקירי 7 באוקטובר ומציג שורה של שינויים במוכנות הצבאית, לאחר כנס סגל הפיקוד הבכיר שהתקיים היום (ראשון) בראשות הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר. במסגרת הכנס הוצגו הלקחים שהופקו והאופן שבו הם מיושמים בצה"ל.
במהלך הכנס הוצגה גם תוכנית להמשך תחקור המלחמה, הכוללת מוקדי תחקור שיובלו על ידי צוותים ייעודיים. בחודשים הקרובים יתקיימו ימי למידה והצגת תהליכי התחקור בראשות הרמטכ"ל. בצה"ל חילקו את הלקחים לארבעה תחומים מרכזיים: מערכתי-אסטרטגי, אופרטיבי, בניין הכוח ומודיעין.
אחד השינויים המרכזיים נוגע למוכנות למתקפת פתע. בצה"ל קבעו כי יש להיערך לאפשרות של מתקפה בכמה זירות במקביל גם במצב שבו ההתרעה וההרתעה נכשלות, ולהתבסס על יכולות האויב ולא רק על הערכת כוונותיו.
במקביל הוחלט לחזק את התמרון היבשתי ואת המפקדות, בדגש על היכולת לגבש תמונת מצב ולתפקד באירועי קיצון ובתנאי חוסר ודאות. בצה"ל הדגישו גם את הצורך בהעמקת הידע האסטרטגי והאופרטיבי ובעידוד חשיבה ביקורתית.
בגזרה האופרטיבית נקבע כי תרחישי הייחוס, תוכניות ההגנה, הכוננויות והעתודות יעודכנו בהתאם לשינויים ביכולות האויב. העדכונים יבוצעו אחת לחצי שנה ויעברו בקרה רב-זרועית.
אחד הנתונים המרכזיים שהוצגו בכנס הוא הגידול בהיקף הכוננויות והעתודות: מספר הכוננויות ועתודות הסד"כ בכל הגזרות גדל ביותר מפי שניים. בנוסף הוקמו כוננויות ייעודיות, עתודות ומכפילי כוח של סד"כ וכלים, בהתאם לחלוקה לגזרות.
צה"ל צפוי להרחיב גם את תרגילי הפתע, תרחישי הקיצון ובחני הרמטכ"ל, במטרה לשפר את המעבר משגרה למלחמה ולחזק את המוכנות הן בהגנה והן בהתקפה.
בכל הנוגע לבניין הכוח, הוחלט לחזק את העצמאות המבצעית והקטלניות של החטיבות והאוגדות המרחביות, באמצעות הרחבת יכולות התקיפה העצמאיות וזמינות האש מהיבשה ומהאוויר בגבולות.
לקח מרכזי נוסף עוסק ביישובים עצמם. בצה"ל הגדירו את היישוב כשטח חיוני ומושא להגנה, וקבעו כי יש לחתור למגע ולהגיע אליו במהירות. בהתאם לכך יותאמו גם מיקום המוצבים, המבנה שלהם והכוחות המיועדים להגן על היישובים בתרחישי חדירה.
כמו כן, יורחבו כוחות ההגנה המרחבית ומרכיבי הביטחון ביישובים, בהם מחלקות ההגנה, ית"מים, גדודי הגמ"ר וחטיבות דוד. בצה"ל מבקשים גם להסדיר את חלוקת האחריות ולקבוע כתובת אחת בשעת חירום, לצד חיזוק התיאום בין המערכת הצבאית לאזרחית.
בתחום המודיעין נקבע כי אמ"ן יתמקד בבירור המציאות ובגיבוש תמונת מודיעין, כאשר ההתרעה תוגדר כליבת העיסוק. בנוסף יוגדרו מחדש תחומי האחריות המודיעיניים ויוסדרו מנגנוני עבודה משותפים בין אמ"ן, רמד"ן ולמד"ן.
צה"ל מתכנן גם לבחון מחדש את תפקיד מודיעין האוגדה ואת יכולתו לגבש תמונת מצב מלאה, לצד סנכרון מודלי ההתרעה בזירות השונות ושמירה על רציפות מודיעינית ועצמאות בהערכת המצב בכל דרג.
בד בבד, בצה"ל הדגישו את הצורך לחזק את המקצועיות המודיעינית ולהבחין בין מחקר אסטרטגי ארוך טווח למחקר טקטי קצר טווח, תוך עידוד ביקורתיות והטלת ספק.
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל נדרש להיות ערוך למתקפת פתע רב-זירתית גם ללא התרעה, ולבסס את מוכנותו על יכולות האויב. במרכז הלקחים: הגנת היישובים וחתירה למגע, חיזוק עצמאות הכוחות וזמינות האש בגבולות, פעולה התקפית למניעת איומים ומיקוד המודיעין בבירור המציאות ובהתרעה. יישום הלקחים מחייב תרגול תרחישי קיצון, חלוקת אחריות ברורה ותרבות אירגונית אשר מעודדת ביקורתיות והטלת ספק."
